Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 206

.111 אם בתנועת הישוב של צדיקי נאליציא ופאדליא רואים אנחנו רק התעוררות דתית בעיקרה, הנה בזה לא הסתפקו ראשי החסידים בליטא ורוסיא, שהחלו גם הם לעלות לאה״ק בימים ההם. מלבד רגש האמונה והתקוות של ימות המשיח, היה עוד דבר יצוק בהם - דבר מדיני ומעשיי, והוא: החפץ לכונן בא״י מרכז לחסידות, אשר יוכל להראות פעולתו גם על יושבי חוץ לארץ שרובם התנגדו אז לשיטה הזאת. באמצעות ישוב אה״ק חפצו לתת "סמיכה" לתורת החסידות, הנחרמה והנרדפה מגאוני ליטא ואשכנז, להקדישה בקדושת הארץ, או ל ה ח ם י ד את הארץ, אשר אליה תלויות עיני כל בני ישראל, ועל ידה את כל העם. נסיון כזה נעשה כבר בימי האר״י והב״י ועלה יפה: תורת המאות האחרונות - השלחן ערוך והקבלה המעשית - הלא מציון יצאה, והדברים שנאמרו בחשאי בחורבות צפת נקדשו בעיני העם כולו כדברי התורה שנגלו מהר סיגי.., ואם כן מדוע לא תנסה גם החסידות לעשות כזאת?־ הרעיון הזה, אשר לא הרהיבו לגלותו בפומבי, מבצבץ הוא ועולה מתוך אגדותיהם של צדיקי ליטא, כאשר נראה להלן, הראשון מגדולי הכת שנסע מליטא לארץ ישראל היה ר׳ י ש ר א ל פ א ל צ ק ר, הוא ר׳ ישראל שהיה שליח־מצוה של המגיד ממעזריטש ואשר בחלקת לשונו הטה בחורים רבים לצד החסידות, ובכלל פעל הרבה להרחבת הבת בפלכי הצפון ברוסיא י), שנים אחדות אחרי מות רבו המגיד (ואולי מסבת הרדיפות נגד החסידים שהתחוללו אז בליטא) נסע ר׳ ישראל עם שיירא של חסידים מבני בריתו לארץ הקדושה(בשנת תקל״ח - 778!) . האגודה הזאת התישבה בטבריא וקבעה לה שם מנין מיוחד 3). מנהל האגודה ר׳ ישראל כנראה שב אח״ב לארץ מולדתו, ואולי הוסיף עוד לעסוק 1)ע׳ מאמרי ״הצדיקים הראשונים,. תולדות המגייר ממעזריטש" ובו/ וואםחאד לשנת 1889 חוברת X , עמוד 10-- 9 . — 1 2) באוצר הספרים של הר״ל פרידלאנד בפטרבורג גשנמסר אח״ב להאקדעמיא המדעית שם) מצאתי בשנת תרמ״ט, בעזר הביבליוגראף ר״ש ווינער, כתב-יד ישן בולל קובץ אגרות מא״י בין שנות תקל״ח ותקנ״ה . האגרות הנעתקות בקובץ זה נכתבו מר׳ ישראל פאלצקר, ר׳ מענדיל וויטעבסקר ור' אברהם קאליסקר לאנשי שלומם ברוסיא וביחוד לחסידי פלך וויטעכסק ומאהליב, שעמדו אז תחת ממשלת הרש״ז מלאדי (ויש שם גם איזו אגרות מהרש״ז). רוב המכתבים בוללים דברי תורה ומוסר על דרך החסידות, אך נמצאות שם גם ידיעות נוגעות לקורות הישוב באה״ק. מהאגרות האלה נדפס חלק קטן בסיף ם׳ "פרי הארץ" לר״מ מוויטעבסק (קאפוסט חקע״ד) בלי רשימת השנים, בנהוג בספרי יראים אצלנו, היראים את הכרונולאגיע,־ ולולא בא לידינו הב״י הנ״ל בי אז לא ידענו גם באיזה זמן נכתבו האגרות. למורת רוחי לא הספיקה אז בידי השעה להעתיק מהכ״י הגזבר כל הנצרך לי / ורשמתי רק ראשי פרקים, ולבן הוכרחתי לקצר פה במקומות אחדים; אך אקוד. למלא את החסרון כשאקבל מלואים להעתקוחי מהכ״י.