Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 202

פרים 202 ו״הקלי־תפוחין" הסובבים את העיר צפת שמעו לא פעם ולא שתים בדממת הלילה קול רעש נדול, דברים מבהילים ומלאים סודות נפלאים מפי אנשים עטופים בגדים לבנים, שרגילים היו לצאת בערבי שבתות ולקבל מחוץ לעיר פני "מלבתא שבתא" ומלך המשיח, אשר חבו לבואו מיום ליום י). על שרידי הר ציון; בין שוממות יהודה והגליל, נתישבו לגיונות של רוחות וגלגולים; אוירה "המחכים" של א״י נתמלא נשמות קדושות וטמאות, רוחות מספרות בלילה , חלומות מבהילים וחזיונות מוורים המלהיבים את .הלב ומישנים את המוח. מארץ "הפלאות" הזאת יצאה אז התנועה הגדולה שהרעישה במאה הי״ז את כל עולמה של היהדות - התנועה המשיחית, אמונת שבתי־צבי וסיעתו וההזיות של ״קץ הימין״... כמעט שקטה התנועה הזאת, התחוללה בארץ פולין תנועה אחרת דומה לה במינה, אף כי שונה בצורתה. עד ששקעה שמשה של הקבלה המעשית, זרחה שמשה של החסידות... והנה בסוף המאה הי״ח באה החסידות אל ארץ ישראל להשתטח על קבר אמה זקנתה, הקבלה המעשית. אך לא הנטיה הזאת בלבד העירה אותה לבוא: בביאתה זאת היתה כונה מסותרת, אשר תתגלה לנו בפרקים הבאים. .11 הראשון מחסידי פולין שעלה לאה״ק היה המקובל המפורסם ר׳ גרשון ק ו ט ב ר מבראדי, גיסו של הבעש״ט. ר׳ גרשון היה תורני גדול וחניך הקבלה המעשית של האר״י על דרך רוב רבני פולין בעת ההיא 3). מתחלה לא נחה רוחו משיטתו של הבעש״ט ויבז לו בלבו, בי ראה בו סימני ״עם הארץ״ "). אך ברבות הימים, אחרי אשר נוכח כי גיסו איש קדוש הוא ונלהב בעבודת.הבורא, עד שגם אחדים מגדולי הרבנים הכירו מעלתו (כמו הגאון ר׳ מאיר מרגליות מאוסטרהא ולבוב, בעל "מאיר נתיבים"), אז החל ר׳ גרשון לקרבהו, ואף כי לא קבל את ש&תו בכל פרטיה ולא נעשה תלמידו, בכ״ז נטה לדרכו וביחור ביסוד הדבקות וההתלהבות בתפלה. בעת שהחל שם הבעש״ט להתפרסם בעולם, בשנת תק״ז(1747) , נסע ר׳ גרשון לאה״ק וישתקע בחברון. שם התגורר עם בני ביתו כשש שנים, ואח״ב העתיק אהלו לירושלים ויעמוד פה בראש מפלגה אחת מעדת ״האשכנזים״, היא מפלגת המקובלים מפולין, שרידי חברת ר׳ יהודה חסיד 4). הספור. הידוע שר׳ גרשון התחבר בא״י להמקובל 0 ״שבחי האר״י״ שנשלחו מצפת בשנת שס״ז - שס״ט; "ספר החזיונות" לר״ח וויטאל שנקרא אח״ב בשם ״שבחי הרח״ו״.- 2) שני גדולי הדור ההוא הגידו שבחו של ר׳ גרשון בחייו. הגאון ר׳ יחזקאל לגדא נתן מקום לתשובתו בספרו ״נודע ביהודה״ ומתארהו: "אהובי ידיד נפשי הרב המופלא ומופלג בתורה וחסידות" ובו/ וגם אביר התקופה ההיא ר׳ יהונתן אייבשיץ מביא עדותו של ר׳ גרשון ב״לוחות העדות'/ ע״ד הריב הידוע עם ר״י עמדין, ומכנהו שם: ״הרב החסיד המפורסם מופלג בתורה ומקובל אלהי״. - 3) ״שבחי הבעש״ט דף ג׳, ע׳ במאמרי ״ראשית החסידות׳/ וואסחאד, 1888 ,חברת 5-0.- 4) עיין "ירושלים" לה׳לוגץ, ח״ב, במאמר ״שלשה מכתבים מראשי קהל האשכנזים". תחת המכתב משנת תקי״ז לקהל מיץ חתום בראש :