Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 201

"החסידים" הראשונים בארץ ישראל. (פרק חדש מ״תולדות החסידות"). .1 לפני מאה שנה, בעת אשר ההסידות החדשה, מולדת הבעש״ט, התפשטה במהירות נפלאה ותפרוש כנפיה על בל קהל היהודים בוואלין ופאדליא, ותשם קן לה גם בערי פולין וליטא, למרות בל המעצורים אשר שמו על דרכה רודפיה ומחרימיה,- בעת הזאת בקצה המזרח, בין חרבות ארץ יהודה, בלי שאון והמולה התבוננה מושבה של חסידים. המושבה הזאת יצאה ממטרפולין של החסידות. מיסדיה היו אחדים מגדולי הבת,תלמידי הבעש״ט והמגיד ממעזריטש, שבאו מנאליציא ופאדליא? וראשי החסידים מנפות הצפון(ליטא ורוסיא) הציבו דלתיה. אחריהם נמשכו איזו מתלמידיהם ומעריציהם, ומעט מעט התרחבה הכנופיא הזאת, ויקומו בערי אה״ק מנינים של חסידים והמגינים נתחברו לאגודות, אשר כל אחת מהן, כנהוג אצלנו, היה לה "ראש" מיוחד, וכולן היו תלויות בגשמי הנדבות שהשפיעו להן "אנשי שלומם" מחוץ לארץ. אי זה הדרך באה החסידות אל ארץ מולדת התורה והנביאים? מי הוליך את עמוד-העגן הזה אל מקום עמוד־האש - אש דת, אשר האירה פני תבל לפני אלפי שנה? מי הבנים את אפלת האמונה אל הארץ אשד ממנה זרח אור התורה לישראל ולעמים? מחזה נפלא ומעורר מחשבות! הנה רוח העם הזקן, הנענה והנרדף באה על משענתה הרצוצה - חכמת הנסתר - אל חרבות ציון, לחונן את עפרה ולהתלחש עם רוח הילדות הטהורה, המרחפת עוד על פני אבני הקדש האלה. פה פגש הערב את הבקר, האמונה המלאה סודות ונסתרות של ליל גלותנו את זכרונות האמונה הברה כחמה של ימי העלומים, ״ישראל סבא״, אשר מכף רגל ועד ראש אין בו מתום, את בת־ציון הנשקפה מבין חרבותיה כאלמנה מתוך בגדי אבלה, אשר עקבות יופי וחן עוד נראו בה... בין שתי הקצות האלה תשתרע תקופה ארובה של אלפים שגה, וקורותיה יגידו לנו פשר דבר הפגישה הנפלאה הזאת... לא ראשונה היא פגישה כזאת על אדמת ישראל. כשתי מאות שנה קודם לזה, במאה הט״ז, בא המיסטיציזמום ראשונה לארץ הקדושה בלוית נורדי ספרר ואשכנז. בין חרבות צפת, חברון וירושלים התהלכו אז מיסדי הקבלה המעשית ג ר׳ יוסף קארו, האר״י, ר׳ משה קורדובירו ור׳ חיים וויטאל עם המון תלמידיהם. כפר עין־זיתיץ (13)