Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 193

193 לבירור רעיון חבת ציון אשר רכש לו בהעבר. ביחס זה אחת היא לנו, אם חיי ביתו של העם הזה מרומים הם על חיי הבית של עמים אחרים, או נם גרועים הם: לכל משפחה, לכל שבט, לכל עם,יש זכות הקיום עלי אדמות, כל עוד אשר לו ליה וכה לחיות, ולזה אין צורך לא בנתינת חוקים ומשפטים חדשים להעולם ולא כהמצאת איזו נפלאות ונצורות, רק יש צורך בחיים פשוטים, בריאים וטבעיים, אשר זה הוא העיקר להעם כלו, מבלי נעת ביחס לענקי הרוח, אשר הם הממציאים גדולות וחדשות, לא העמים. ובאמת ראינו, כי במשך אלף ושבע מאות שנה, מעת גלות ישראל מעל אדמתו עד אמצע המאה הי״ח, לא התעורר שום ספק בקרב אישי ישראל, אם עם הם בבל העמים שתחת השמש, או הם רק. חבר אנשים בודדים, אשר כל תעודתם היא להורות דעה לבני האדם, כאשר בדו אחרי כן מתחכמינו המערביים. זה הדון יצחק אברבנאל, שר וגדול בארץ ספרד, היה בן לעם ישראל על בל אידעאליו הלאומיים, באותה מדה שבן דורו איזה נרנד ספרדי היה בן עמו וארצו. ואם לעמו של הדון אברבנאל חסרו הישיבה בארץ אבותיו והחרות המדינית , הנה לפי מושגי ימי הבינים לא היה צריך האיש הישראלי לנסות דבר, אולי יצלח ברב או במעט למלאות את החסרון, גם תנאי החיים אשר שררו מסביב לא נתנו שום אפשרות לקוות לשנוים טבעיים, לכן הסתפק דון אברבנאל, בבל היותו יהודי לאומי במובן היותר מצומצם, באנחות עמוקות ובדמעות חמות על חורבן ארצו ועל מפלת עמו, והמותר - לא ינום ולא יישן שומר ישראל ובעתו יחישנה, את הגאולה הגדולה, ראשית ואחרית הבל לעמו בתבל. עם בלא עתידות, אנודת אנשים נבלעים בקרב שכניהם מעמי הארצות ורק מצוינים בבתי תפלותיהם ובמצות מעשיות - זה לא היה עם ישראל בעיני דון אברבנאל, לא עם ישראל של כתבי הקדש ולא עם ישראל כפי שהתרקם והתפתח בכל אלפי שנות קיומו; עם ישראל מעין זה, בלא ארץ ישראל ובלא עתידות ברורות עממיות, לא היה משיג דון אברבנאל לא באיכותו ולא במהותו. נוכל להגיד בבירור, בי מושג עם ישראל במובנו של דון אברבגאל בהיחס המדיני עלה בד בבד עם מושג עם ישראל של דוד בן ישי או של יהודה המכבי, והמושג האזרחי הזה על אדות עם ישראל •היה קנין כל אנשי ישראל, מבלי הבדל בין כל הכתות השונות בעניני האמונה. את האמת ההיסתורית הזאת לא יזיזו בל ״מטיפינו״ המערביים, ובבל תחבולות מליצותיהם "היפות" המטמאות את העינים לא יכחידו את הפקט הגלוי הזה, אחת היא, אם ימצא חן בעני מי שהוא, או לא.- אך היחם הזה של בני ישראל לאזרחיות עמם, אשר עמד כמעט על נקודה אחת מעת נפילת בר כוכבא במשך בל הגלות הארוכה, היה צריך לקבל פנים חדשות בהמאה הי״ח, בעת אשר חלק גדול מבני ישראל בהמערב השתחרר מחוג מבטי ימי הכינים וירכוש לו פרי השכלת העמים הנאורים. מהעת החדשה: להסתפק בתקוות למעשי נסים לא יבלו עוד אז האנשים, ונשאר להם אפוא להרגיש