Ha- Meʾasef · 1811-01-01 · (1811) אדר תקעא · p. [Seite 28]

V — צב וכשלון ויכשלו. ומהראוי לי להרחיב הדיבר בזה אך אץ העת חסכים עתי עתה/ ולמען עקור נצר הפחד ראוי להשקיף מה זאת הפחד ולהעביר המכשול חדרך. ,והנה אמרנו כי גדר הפחד הוא ראות או שחוע או משוש דבר מהבבלי דעת תיכף מה הוא / וכילדיס הגדלים בנית נקי ומכובד מקורי עכביש / הלא ילדים כאלה יכחדו חשחמית ׳ ויהגו כי מלאך משחית הוא/ כאשר באמת המתפעלים/ ובפרט החתפעלות יגורו משחמית כמפני דוב שכול. ואני בעצמי בשחוק ולמען העביר דעה רעה זו מלבב בחור אחד/ אשר נס מפני שממית כמפני חיה רעה/ לקחתי שממית אתת בידי / ונסתי אחריו מחדר לחדר וממקום למקום וינס ויצא החוצה . אשר רק יד ההרגל &3ע השניה תעשה זאת/ כאשר אתה יודע כי יש אנשים האוכלים שקצים ורמשים למעדנות במדינות ידועות; לזאת ראוי למחנך להבדיל את הילדים ראשונה מחבית העבד והאמה וכל דלת עם הארץ / באשר המה מחמת שכלות נפשם יאמינו בכל הבל ואליל ותרמית לב / וטוב לאיש אשר כל בני ביתו לח ידעומגור. עוד זאת/ פקת עיני הצער ויראה כי הבל הוא/ פקת עיניו (אזיצחערקזאם חאכען) ויראה במוחש אחד כי דגר #בעי הוא/ והסתר תסתיר את״כ המוחש בפניו ותודה חידתך ותפתחה. הרגל את הנער לראות כל דבר חדש בלי פחד הי ההבלי שוא לא יורחקו במופת העיק ( דורך שפעקולאטי5ע גרינדע) כי אם בדעת ברורה והרגל. לזאת הראה לילדים צד הטוב בכל דגר והודיעם כי הפחד יסכל לבבינו/ ד״ח: ידוע הוא כי כל ילד יפחד חחסוה (לארצע). ולמען •לא יפחד עוד תקח חסוה יפה בידיך ותשתעשע בה/ תשחק ותגששו/ והילד ברצותו לעשות כל מעשה אדם גדזל/ולרמות אליו בגדלו כקוף / יקתהו ג"< מעצמו. את;/כ יתן איש המסוה