Ha- Meʾasef · 1811-01-01 · (1811) אדר תקעא · p. [Seite 27]

צא לו גהס ינגח רל ילדי 3כי/ הו כי החרה : הרהית השפיר הגה לחטפך ולשהך הל מקום מרה לולה בקשתיו לסור חמן / הגדת! וכהנה רבות 1 ליחיס החרים שחפתי ספורי חפשי צעצועיה והגלי שדים. לןהת גלילה המרתי מי יתן גוקר/ וגגקר ירהתי יזפחד גלילות/ בי החיתי עוד מעט והנה השחורה הלילית/ הס השדים תבוה/ לקחת הותי גידיה העצומות / ולשהת הותי הל מקום לה ידעתי. ולוהת גס מנעתי פעמים רמת הותי מעשות צרכים הטגעיס/בפחד ללכתגדד החוצה/ ונזהת תמיד גפחד יגורתי/ ורניס חללי הכוחות הפחד הזה לקו היתי. גס עתה עדן לה השלמתי לגלי הפחד ילל / וחף בי הסירותי פתה חסוה החשכה מעל פני׳ הן הלה כגר מלתי המורה לך גפתיחה בז״ל: הף כי רגיס יתהלכו גרחגה הך עוד ישהרו נהרות גהרות כהות ׳ השר הף הס יכוגסו גנתר ונורית הרנה ׳ נכתס רשוחס עד פולס . כידוע לחגין גהלהים/ לגי לגי על חללי הפחד/ מ6י מעי על המגור! וההין כלבי עתה תלשי בת / נרפים ■כרכים מכל עגודה ויגיעה גדולה / הס לה יד הפחד עשתה זהת / הין דגר גהרץ. כי שהל נה לדור רחשון/ חקור גספרי דגרי הימים ותרהה כי הנשים ההם היו כפלי גשר/ ועצחותס חלהו מוח / לה יירהו מכל הויג חסגיג / פצעו גשרם נפצעים רבים/ ולה נתנו קול עצגון/ עתה הנחנו בעלי דמיונות כוזבות/ ורעיונינו יגהלונו ויתנו בנו חגור מסביב מכל דבר קטן וקיל עלה נדף. והף כי רגיס לה יהממו עוד גהנליס הלו/ הגל חלהיס המה הגלים ושגיונות החרים לה ידעו נכוחה הישרה השר לה תירה מפני כל/ ילכו הרחות פקוייית דרך לה סלולה/ ויכשילו נפשותם גשכילי פולם(ח£דע) וכל העולה על רוחם היה תהיה / והיה כי ירגילו נפשם גכשלון I