Ha- Meʾasef · 1811-01-01 · (1811) אדר תקעא · p. [Seite 19]

פג שווים בהכרח לכלם יחד, והחקים הכוכים האלה נקראים חקי הטבע.אולם?1מען מצוא את החק היותר כולל בחקיס הנזכרים אי אפשר מבלי שננחון את הנקודה אשר היא מטרת פעולותינו, תאותינוונטיותינו והנקודה הזאת היא בלי ספק : אושר ושלמת נפשנו אשר הם תכלית הצדק והעול, הטוב והרע, ולא יבדלו כ״א בבחינת האמצעים המביאים אל התכלית הנזכרת, ואם יאבד החוטא את נפשו, יצרו התעהו להחליף את הטוב המדומה בטוב האמתי ואת מראה השלמות בשלמות עצמה . " השלם את עצמך ואת רעך כפי יכלתך" הוא החק הראשון בספר תורת האדם אשר ממנו יצאו חובותינו נגר השי״וו *נגד ריעמו ונגד עצמנו. אולם גם מנחירת האדם נוכל להקיש על אמיתת החק הנזכר : כל עצם נעל בחירה יבחר דבר מה לאיזה סבה, והסנה הזאת היא השלמות אשי יחשוב למצוא בנושא בחירתו. והנה בהיות כי החוב (דיא בצליכט) איננו דבר אחר זולת ההכרח המוסרי המכריח את האדם לעשור־נ דבר מה למען השיג את התכלית היותר טובה # ע״כ החוב מוטל על כל עצם נעל בחירה להטות את פעולותיו אל הצד המביאה אל שלימות העולם היותר גדולה אשר היא התכלית היותר נשגבת והיותר טובה, ואף גם זאת כי החק הנזכר מסכים אל הרצון האלוקי ואל התכלית הנרצה בבריאה, השם יתעלה לא יעשה כ״א את היותר טוב, ותכלית מעשהו : השלמות היותר גדולה. אשר מזה יוכר כי כל וזפצו בהתאחדות כל הנבראים להוציא את התכלית הנזכרת אל הפועל, ובהיות כי החוב הנזכר איננו מוסד על כח מכריח חיצוני, או על חק הקבין לאס