Ha- Meʾasef · 1811-01-01 · (1811) אדר תקעא · p. [Seite 18]

פב — מיופי וסדר הדברים בכל1?1 ובפרט הנמצאים בעולים המוחש מחוקי התנועה ומן הסבות התכליתיות. המופתים האלה עם שאינם מחלטים, מדרגתם גדולה מאוד בנטיתם אל האמת אלא שאינם נמלטים מן הסתירה והספק מכל וכל. אולם עם שאינם מספיקים אל כל נעל שכל נכלל / די להם נמה שתנוחנהם נפש האדם אשר כנר השיג את האמת / ונמת שהם פועלים פעולה חזקה כלב האדם ׳ מעוררים את האהבה ומולידים הרגשות נשגבות ויראה נאמנה נגד יוצר הארץ ואשר עליה . אולם ככל זאת יש לזהר עד מאוד לבלי החליש חזקתם בשמוש בלתי נאות; מה גם פי אן יהי' לאות על סכלותינו / כאשר קרה לאומות הראשונות עכו״בז, אשר מלאו פני תבל אלהיות אין מספר / ולקול כל רוח / להמית מי נחל ולכל מקרה קרה להם ׳ יחסום אל סבה נעלמת אשר פעלה כל זאת בלי אמצעי, והיו ללעג ולקלס כעיני כת האפיקורסים (עפיקודעער) מאמר רביעי בבחינת ברור חכמת המרות (אינער דיא עווידענץ דער מאראל־פרינציפיען) חכמת הסרות היא אם עיונית, אס מעשיר־־נ. העיונית תשים חוקים כוללים אשר עד פיהם נדע מהות החובת המוטלים עלינו, והמעשית תשמש בחקים האלה נכל הפעולות והמעשים אשר נעשה. בדעתנו כי יש סנה אחת אשר תשקוף על פעולות כל כני אדם יחל* הגה החובות המוטלים עליהט שווים