Ha- Meʾasef · 1811-01-01 · (1811) שבט תקעא · p. [Seite 29]

סא -יי- או בעל מלאכה אחרת / אבל הודיעני אס תחפוץ שיהיה איש אבין, 'או אטם נמע?— ק אראה כי אפך יחרה^ תשימי: לחה לי לקירות פקוחות כאלו / די לן באמיתי: חפצתי/ כי הנער יסור למשמעת / ועתה לא יעשה זאת / אשאלן להודיעני אה לעשות?—המיוזהו י— אשיבך / זאת תעצה הטובה מכל העצות. אך הלא תדע כי לא בלבב שלס יעצתי לך זאת. השיחה איפה בזכרונך משלי עס הרופא / אשר שחתי בראש מכתבי לפניך ׳ שים כה נגד פניך: הרופא ישאל את החולה: אס חיה כל ימיו בהשכל לפי דרכי הצדק והישר בחדות ובמעשים/ בלי פטת אל האביונות והתאות הכעס והאחדה וכאלה?—» והחולה יענהו: חה זה לך? חקירות עקוחות כאלה תכלית שנאה אשנא/ די לך כי האליתי/ ואבקש חמך לתת לי ארוכה י— מה תאחר נפשך לאיש כזה? — ועתה ראה גא גם ראה אבידן/ כי כן הדבר הזה/ אני הרופא ואתה החולה? אס לא איפוא? — ופתה השיבני דבר — אחנס ראוי לי לשוס תחסוס לפי עדי יבאו מריך/ אבל בהיותי הרחק מאוד חמך ׳ אשובה בפיך את אשר אבות רביס כבר השיגו/ והיא: הנער פי שנים בחינוך לו יהיה/ יהיה איש חבין/ ואטש נכנע. ואס זאת חחקור לבך תשיבני / אז לא אוכל המניע תחת לשוני לאחר לך כי גחנע הוא/ כי תחפוץ עלית שחי שחיס. .דבריך אלה יורו באצבע כי לא תדע טבע האדס וקורותיו. טבעו לא תדע, כי בינת אדם לא תוכל להכנע תחת יד אחרת. אחנם חתרו אכשיס רבים כבר חיחות עולס לבקש כאלה ,ויבקשו זאת עדן/ אבל לתנס תקותס< רק מפת נפש יבואם« האיש החפץ לפקות עיני בינת אדס לא יוכל לחפוץ