Ha- Meʾasef · 1811-01-01 · (1811) שבט תקעא · p. [Seite 27]

.— נט .יייי־ «;!ה, החיות (לעבהא5טיגקייט) או הפראות (ווילדהייט) המשנות נו תתחחץ לבנינו ותקן נפשינו נו. כל הבית הומה עליו •וכ״ו... כל הדברים האלה,אשר אחרת יאחרו; גי יאיר ננך לא יחפוץ להטות אזנו למשמעת/ לא יחפוץ לתת צוארו בעול העבדות/ דרכיו •שונים מדרכי עצתינול* וכזאת יתחמץ לבנינו/ חאת היא אלי רע מאוד/ ואבקש עצתך. הן כן הוא? ואני אאמין בכל דנריך / אני חאחץ כי יאיר בנך ילן בדרכיו/ וירחק. הנתיבות אשר הגבלת לו; וע״יז יכבד עליך לשאת אותו/ הבה/ הטה נא אביק רש)•/ אזניך לחו משלי, אס רופא אחד יבא לאים נגוע ומוכה הן לא יוכל לרפאות חליו בטרם ידע תמית כל תתלואו/ הלא? ק הוא בדבר הזה/ אתה תשפוך חרי שיחך אשר הוא חלי נפש לבל•־/ יתבקש מחני (רופא הנפשות) חזור . ואני — לא אוכל למלאות חפצך בטרס אדע חקור החדוה. הן ספרת לי כי יאיר בנך לא.יסור למשמעת/ אך זה עק איננו שיה לי כי אחפוץ גס לדעת מדוע לא ישמע? פי יכול להיות אשר פקודתך או פקודת אשתך ואנשי ביתך תבקש דברים מבנך אשר לא יוכל לעשות/ או אשר יתנגדו לחפצי ותכונות לבבו? אמור נא לי/ אה היא הסבההחפרדת לבבכם? טרם אדע זאת על נכון הן לא אוכל לגלות לך עצתי * — יאתה לא ספרת לי שמץ דבר מנסיבת תחלואך. אולי תאחר נפשך כי כל חלי ראש כל נגע וכל מקלה מחקור משחת «חוז יזונו? — כל שנאת אב לבנים ובנים לאבותס מול משחת אחת תקמה? הזאת למשפט חשבת? אם בנך חטא לך בבלי דעת/ או לא יחפוץ לתת מתג ורסן על לחיו לבלום עדי אנושתו? אלן משגה הוא בידך! —* אם