Ha- Meʾasef · 1811-01-01 · (1811) שבט תקעא · p. [Seite 26]

נח המפונה ממנה׳ עתה מטפס הכמוס עמדיאך את זאת אוחר לך כי לולא הענישוני גדלנו- והצלחנו יות? חזה.׳ והנה מצאתי אגרת אחת חלחה חכחה חפר כתג פתחיה הפזרוני לרעהו אבידן איש שדה׳ השייך לעכינינו ואמרתי אציגהו בה. ח״ל "מכתנך נא לידי וראיתי כי תנקש עצתי נדנד יקר הערך . וחס כדנרך כן הוא כי החינוך יקר הערך הנהו, (וכן הוא נאמת) אזי נפשי תהחה עליך כי לא תדע לתת עצה כנפשך, יען כגודל ערך הדנר אשר נחקור אותה ק תגדל הספק לילך כפי רצון ועצת אתרים. חצני נפרד לזחצנך, אחי! צפיתי כנדל מצפיתך, ונכן אני רואה הדנר כתמונה אחרת . אץ עול לי נניס ונק ננך יאיר לא כיוצא חלצי נחשב נעיני אך כילד מהמון הילודים. לא אדע סגולית, ערך, ותשוקות בנך, ונכן לא אוכל לדעת משפטו להציגו לעיני על מצג הראוי לו. שנט המושל אין לי עליו, גס לא תודת החטינ וכהנה דסת. אס בכך לא יאהב אבותיו, אמנם זאת חלי דע הוא. אבל מה תבקש מחני! הן גס עצת חכס יושב בשבת החכמוני לא יוכל לטעת בקרבו נצר אלהים J אהבת גנים עלי אבותס. חם עבדך לא ישמע לך רע עליך הוא: ואס גס אתן לך עצה טובה, לא מחקור לבי תבוא כי מה לי ולך אס עידך מקללך או ישחפך, לזאת לא אדע אם עצתי תיטב בעיניך. בכל זאת אודיעך כאשר פס לבבי, ועליך לנסות ככור הבחינה שורש דבר, ולעשות את הטוב בעיניך. דבריך המה כאמור: יאיר מי לא יעשה טוב בביתי, לא יחפוץ לשמוע מצות הוריו, לא <7ע מה לעשות בבן הזה