Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) טבת תקעא · p. [Seite 30]

שלימות המוסר' (מחרחלישע כחלקחמעמנהייט) תפתעף לשני שרשים 1. לד עת שיווי כחית על נכון. 2- ולה בין בבינה, העומדת על המשחר לכל דבר להשפיל' על דרכי ההולך לנלי יענור הגבול(וכדבר מהם נפרעות נחאחר מיוחד) מהם יסתעפו ענפי ההזהרה כחינוך. 1* חם ירצה הילד דנר מסוכן / לח תחנה ולח תשמע לו. 2. חס יחפוץ חפץ נמנע יהיה מוסרי חי גופני / הרחהו לי חפצו נחנע / וחין ניכלתנו להשיגו " חך השחר לך לבל תנחמהו על חשר לח. תוכל לחלחות חפצו , רק עשה חזנך כחפרכסת ׳ ולא תשחע לו חם ינכה וחם יצעק/ וידע כי יש נחכעיס טנעיס ומוסרים חשר לח יוכל להשיגם; ידע כי לעמל יולד , גס לשחת סנלות הזמן ונניו ׳ ולח תסיר פניו חחרחההזחת ירט / ירחה וישקיף .הנמנע וידע כי לח כל חפצי החדה יתחלחו. חנל נדנריס חשר רצונו וחפצו כשר וישר חל תפגע נו נכעם להתנגד לו ׳ חק יעשה כל רצונו(פה דברי חילד כבן שלש שנים) כי חם תתנגד לו בכעס כל יום׳ח! ילד החזק בטבעו יוסף חומץ עדי ינח לקצה החחרק׳לקשה לב־ והילד חשר טבעו רך יוסיף חורך לס פחד הענדית בקרנו ינח ויהיה סר רות- יחם לפעמים יהיה נכוך להתנגד לרצון הנער כפי רחית עין המחנך החכם ׳ חזי מנעהו חחורחות חפצו נשעשועיס חחריס ׳ ולפעתיס שטה מעליו / וחל תשית לבך לו / וידחה כי כחו חין־ י י לח נכו I לחות לנער תחיד טעם ההזהרה והאיסור גדבר חפר ח^ית עליו) כי ח! יגנה לבנו / וילך נכל דנר בשרירות