Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) טבת תקעא · p. [Seite 31]

— xh * נשמרות לבו . והיה כי יחצא לפניו מי המזיק/ והוא בתבונתו לח ידעהו/ ילך פתחים שחולה׳ וכתעשה שהיה בילד אתד אשר אביו חנעוריו גדלהו להגיד לו טעם כל האזהרה . ויהי היום וילך הנער על פכי הנמל הקפוי בקריז ומכוסה בשלג / ויקרא אביו אתריו: סורה בני ׳■מהרה סירה י וישאל הנער לאחר: מדוע? — ובעוד לא התם שאלתו / ונשבר הקפאין וירד תיים שאולה . לזאת טוב לנער כי יט שכחו לסבול לעשות דברים רביס אשר לא ידע סבות איסורם/ כי רבים לותחיס נגדו ליחיס אשר יסתר מעיניו טעמם ׳ בחדינית ׳ באמונה / וגס הטבע הנעימה דרכה הסתירה —־*־ r גדר החדות הוא ההבחנה בדעת להבדיל בין •טוב לרע / ולבחור בטוב אס ישר לכתו ׳ ולהולך עקלקלות לבחור גרעה * היונק הרך לא ידע עזד דרכי הבחינה ׳ ואס יעשה פעולה טובה כגון אם יתן הדבר אשר ניתן בידו לשעשע גו כמטבע וזולתי / לעני ׳ לא לצדקה תחשב לי/ כי אחנס לא ידע עוד חיוב הצדקה וערכה / גס אס יכה היונק בידו על לחי אחו / לא חרשעת לבבו יעשה זאת כי עדן לא נסה גאלה ׳ לדעת חה טוב וחה רע. לזאת לא טוב עושים האבות המכים את היונק . זכי־ יבכה הלא אך מעצבו ן לב / וחכאב נפשו יבכה / השנה תתקפהעאו כי ירעב ויבקש לאכול וחה לך איפה כי תכנו / הלא תוסיף יגון על יגונו; ונפשו תתאבל/ויהיה חר נפש כל יחיו' ואתה עוגן' תשא פי האבדת אישרו * אך בכל ואת גט בזה צריך החחנך לכלכל להשקפתו בחשפט ׳ ולשים פין פקוחה על דברים רבים, כחו הכעס / החחה וכהנה/ לבלי יכו שרשם בלבבו ׳ ויגדלו ויעשו פרי באושים ׳ החכליס פרי עדן גן אלהיס. ההמשך בחדש הבא