Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) טבת תקעא · p. [Seite 28]

— בח ., ירכי החינוך במרות ובמוסר. אמהו דרך ישרה שימר לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה ותפארל* לו ק האדם (יזמת פ״ב מ״ח) משלימות (דיא 5אללקאחמענהייט) תכלול הכיז אשר תוציא התכונות ( אנלאגען) אל הפעולה; ואו תקרא מדה (טוגענד). המתנת עוע לעוסיה ולמכגדיס ילה פי שלשה * ׳, 1. אשר נה ימצא חן בעמי הגרמת * 2. אשר תועיל לבריאות . 3• 1היא החובחרת ׳ אשר בה יתענג והיא חוספתא ושרו. שליחות האדם תתחלק ככלל לשנים. פנימית ׳ וחצונית י החיצונית היא היופי/ הנפיחות ודוחיהם . והפניחית היא סעולה וקגלת הפעולה . הפעולה ידועה האיש פועל צדקות / ועושה טוב . וקבלת הפעולה / המה החושים אשר יקבלו הטוב אשר מתן להם׳ כהתפעליות/ השחתה׳ העונג ודומיהם/ אושר האדם אך בדעת אושרו יקום / אס האדם בל ידע טובו ואשרו הוח ככבש אלוף ההולך לתומו עלי אחי באביב ׳ ויאכל תבואת עת הרנה / אבל בל ידע עונגה וטובה " החק למצוא חן בעיני הבריות ידבר דבריו בנחת (זאנ5טחוטה־) וכל מעשיו בנחת יכתיר; כרות האביב כאור הערבים הנותנים טובם לילדי חלד בנחת ובבטחה * לח כן הה וחי ה (דאס הע5טיגע) היא תהרוס כל גסערתה זתעור עיני הדואים. וק הוא חחק הטבע להתענג מתר ניפה