Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) טבת תקעא · p. [Seite 10]

פארותיה.?יא חדלי גזעה׳ מהיות?1ח ורטוב כאשר בתח^ה־-־והנה בזמננו זה נסו החוקרים לימות גם את הפידיסופי'העיונית עלי יסוד הברור המחלט השוה אל1 הברור ההנדסי אבל1 לא הצ״ייהו במעשיה׳ והחכמים במה ^אחרהטבע נדיא מעטהאפי; זיקער) יסכימו כלים פה א/ שאי אפשר להפיליסופיא להגיע אל הברור היזכר ׳ אשר איננו מניח אל השכל האנושי מקים לפקפק עליו/כאשר נראה נחלוף הדעות הסותרות זו את זו ובמחלוקת אשר לא סרה גם היום מבין החוקיים . כל הבחינות האלח אשר הקדמנו תעוררנה אותנו ^בחון את שאלת הכנסי' (דער אקאדעמיע)אשר אנחנומתעסקים עתה בפירוקה כפי אשר יש לאל ידינו. ואו6ר : אמתת משפט מה לא תספיק לברה לעשותו ברור בהחלט (עווידעגט) באשר לא יושג הברור הזה כ״א בדרך שכל איש יודה שהעברי השלם באמונתו ימצא בהם לחודים נשגבים ונפלאים לחזק את לבבו ביראת ה', ותקים רבים השר בשחירתם יגיע אל שליחות ההנהגה הנרצה בעיני אלהים ואדם; ל׳א גס החכמים אשר לא מבני ישראל החה יסכיחו כלם פה אאד בנועם ונשלחות שירי לבתינו / וכי אין ערוך להם בשירים הנעשים יום יום חחשורריהם היותר שליחים באפר העיר ע״ז בפרט החכם הפיליסוף ראמלער בספרו המכונה Batteux x ושאר החכמים אשד כתבו ספרים בענין זה. וכן הדבר בשאר החכמות הנעימות אשר השאירו לנו הראשונים ויעשו להם שם עולם 3פי כל יזשכיל אשר כל מגמתו הגעת האמת חבלי נטות אל משפט יזהיר (פאראורטהייל) י