Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) כסלו תקעא · p. [Seite 8]

— עב ימיה. חי ה< b ptd ה: ןןןכוד ליפי אמזרג&תי יורד ניןרני י י י י ימיה׳י , עתליה; לגויסוד׳ אשו ליו י לוית יוק '/ffVfiJf 1 ■■ וזגויש לגר. ויי 5 ימיה < הם,5 עתלי י ינגיה פתה בירכתי ה3ור מבלי דעת אכה תברח: ואני בתאר יושתת אין רע כמוהו בכל הארץ חשבתני חברואי חפלה ממלאכי אלהיס?— עתליה * אחיה לך דעתי אס תסלת לי אס אוחר כאשר עס לבבי - יכניה - מתוקים יהיו דבריך לי מדבש לפי ־ עתליה־ והו הרי החינוך 'אבותיך או מוריך אשר יגדליך?לי ספק ספרו לפניך כמה מעשים נורחיס המאורעות מחזיקים ושטפיס / מבעלי משחית ומריחות רעות מפוזרית באויר ׳ למען הפג לבך הרכה לשמרך מחטוא, למען לא תהיה כאחד מהחטאים האלה בנפשיתס ובזאת יבהילו רעיונותיך ותתתוך בחלומות ובחזיונות יבעתיך/ ותמיד תחיה בפחד ובאימה חשיכה * ותהיה כאיש נדהם מתירא מחמת תנין/ ובעת / אס תלך בלילה או יחידי בדרךיפחידוך מחשבות זרות כאלה , וכת החרמה יצייר לפניך דברים בלתי אפשריס בטבע - יבניה* ק דברת גם האמהות אשר עמס אגדלה/ ספרו לי מעשים מרגיזים לב השומע/ אמנם הגד נא לי דעיתי! מה יזיקו לנו דברים כאלה הלא בזאת נשמור נפשותינו מחטוא לאלהיס ־ — עתליה - מה רבה הנזק יגיע לנו בשטי כזב כאלה! הלא תראה בעיניך / אס לא מאת ה' היתה זאת — נפלאות היא בעיני—להבעיר אש האהבה בקרבך ותבחרני לאשתך/ האס הצל הצלתני חיור הזה? — יבגיה - חי נפשי / אם איש היית השארתיך בבור מוקש הזה והצל לא הצלתיך ■ עתליה - ומדוע? הלא תויתנו הקדושה ציני החצוה המללת ואהבת לרעך כמוך?•— הלא גם אס מחור שונאטרזגץ קתת משאו צזגו ק' לבלתי תדול תלעזו5 לו? ימיה