Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תשרי תקעא · p. [Seite 30]

ל לא מייזס 4 ft דברו מר אי! הנשר והנ< נאחד הני גסמפש/ העוצג הול וייונע י/ק היתל יער מהס תהיי * ונהנה תו! j החנוה? יוכל עשוי יל! עקה * למליאן * היא חוג! ׳ פל olp : הנויאוא י *)ומר ן! לאור וקו! 6 ומפי אך הטוב לעצמו . על כי אבותיו יתנו עליו עיניהם ירחה הנער הזה בכל מאמצי כוחו להשכיל על דרכיו / ינסה ויבחן עצמו מה יוכל לעשות למען השיג חפצו / והנה — כוחותיו בקרבו / וכזה יבא למטרת האמשי / היח העמל1 (טהעטיגקייט) כל היוסילך בחוצות תחת צבא השחיס * וראה לפה התבל / יביט מראית הטבע / וילמד ממנה בינם אדם (שליכטן חענשנצערשטאנד) לא כן אנחנו בני ערים יושבי קריה / אשר כל היוס האבות או המחנכים יסובבו את הילד כאשר עקבו ישמורו לבלי יבול ק ישחרו נפשו / אך אין אדם צדיק בארץ אשר יעשר תמיד הטוב ולא יחטא לפעמים / אף כי באחת רבים המה אשר חון רב בקרבם ינוח ׳ וישחיתו בדרכיהם שבילי הנער ׳ מלבד שאהבה מקלקלת השורה ׳ לזאת טוב למחנך חכס לעצור בכתו לבלי נתין אבן נגף וצור מכשול בדרך חניכיו ׳ ייתן מקום לטבע לפעול כחפצה ׳ אך יו ר ס דרך הישר לאחר : זה הדרך לכו בו כי תאמינו . ולא ימנע מהילד כל דבר אשר יחפוץ בו ׳ אף כי יוכל להנזק בו מעט ( אס לא כי היזיקו חצוי וגדול) אך יתן לו כל דברלרשותי/ למען ישכיל ויבחין כל/ 1בזה יבא לעמל נפש (זעלבסטטהטיגקייט) וכלל גדול הוא באדם אין חכם כבעל הנסיון וכמאמר האשכנזי ( דורך שאדע} ווירד חאן קלוב) י גס. לא נלמדם הדבור בצפצוף קול אשר נשחק לפניהם , כי עי״ז ידבר הנער לשון עלגיס ולמה זה נפעל בפעולת הטבע / יבוא יום ( אף כי לפעמים בארוכה) והנער מעצמו ידבר . בני הכפרים ידברו כולם לשין נקי בפה מלא, על כי לא נלחצו לדבר > ואגו בעת כי נשמע מפי עוללים ויויקיס צכצוהיהס (קינדרלאללען) נהללס / נשיב להם מענה לשון / ונדבר עחהם/ אף כל היונק לא יבין מוצא שפתינו, ואנחנו לא