Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תשרי תקעא · p. [Seite 28]

כח לזחיו י לגלי יין» ילמדה« לי י להשיגו» ל«ך אץ י' י מוגז3«י , קהלוכות פעולת י i I מהמה, 1 וזן «pä * גורל גול;?ויושון f צמד בקל ויחף 3ו ־ «טומקא , pW׳ ־ הי/דר. ׳;■ משות לעגידץי; בטינקי ]' מי/ה! . הנכש ן הנחי! | עזור i?פשו׳ ( י1שד ־ ״pp t תוליד שמחת הנוף; ק הדעת —והיא להבין תדבר לאמתו כל יוושג בטהרו ( דיא קלאהרהייט דער געגרי5ע) אשר ג/׳כ ע״י סדר תקנה — תתן שמחה לנפש . חוגה איפא על * •י החחנך להרגיל חניכיו להבין כל דבר על בריו לדעת דרכי החפוש ( אינדוקטיאהן) בכל דבר למטן חצוא האחת׳ ווה יהיה להס לתועלת גדולה לבלי יבדו בשאט בנפש יבלא דעת דברי חכמים הנעטפים במסוה המשל והחליצה *) כי הערבוב תוליד תשוקות ואביונות ׳ על כי המעשה הטוב תתכונן בהרגשה ובינה בעת אשר יתתאדו יחדיו ויהיו תחים / ואז יעשה האדם את הישר מחק נפש / אך אם מחשבותיו מעורבות ולא ידע להבחין בין האחת והשקר/ הנאה והמגונה / או יעבור עליו רוח רעה ויבחר גרע על כי ערב הוא לשעתו ויפעל און וכאז״ל אין אדם חוטא אא״כ נכנס בו רות שטות ר^ל רות עועים (איין איררגייסט) לזאת *)אשד מחכמה עשו זאת לבלי יבא כל איש זר פנימה/ ויחלל קודש כידוע—וזאת היאהחתרבת התושיה בימינו כי רבתה המספחת בעמינו ׳ אשר כל איש היודע לקרות בספר יראה את עצמו בתור איש המעלה * ובאהבו התחכמותו יבזה דברי חכמים אשר יראו לעיניו כדברי בערות , וילך דרך עקלקלות , וכבר ידעת משלי החתול עס הבשר — ואולי לזה כוונו חז״ל באחרס כל ת״ח שאין בו דעה ר״ל דעת להבין כל דבר על בריו(קלאהת4 איינזיכט) כי עי״ז יוציא משפט מעוקל / טובה ] חמס הנבלה/ ורביס הבלי שוא (אבערגלויק) מחקור משחת זה חובו ׳ אשר בעליו לא יחקרו אחרי שורש למר לדעת האחת לאמתו.