Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תשרי תקעא · p. [Seite 16]

WJ>R> תמותה / פה יושו תתעורר ורל־\" תע תוגיתעז »ימה ק׳ מקוונים יתנשא יו! עניה פ (נסת ü> אלד״יע \ והגה ו | אשר 3ו 1 ששה עש * לפת הזי שנס ד I אסר ו f מי« ולכונן .. (פעמיה; ונחתלת j הימים i תיגג ' ’ זה לבב; איתי נ : י הקדוש i 1 על ערש דוי בקרוב עתו למות למלאות נפשו מרגוע מאימות רזות יגהלוהו . לה הכח והחחסלה להקנות בלבבנו האמונה התמימה והבטחון השלה והתעוררות הנפש אשר ינחונו תמיד במעגלי צדק ..בצאתנו לשוח במרחבי הבריאה ולהשתעשע באחד העמקים והגיאיות או כאשר נתבודד על הרי נשכה, אן רוחה היא המנשבת לנו רעיוניס נשגבים וגדולים חקרי לב בגבורות הבורא ועוון מראותיו . בנשאנו לחרוס עינינו בבקר השכם או בערב הצת בהלו נר הככגיס על ראשינו, אז תרד חטה יתרוה נפשנו ענג וגיל / ובפרשכו כפינו בתפלה בבית אלהיס בתוך קהל ועדה / אז תאציל ותשפיע לנו רוח דעת ויראת ה' . היא המרוממת נפש האדם למעלה למען סור משאול מטה / להציל אותה מדחי ומפח יקוש התשוקות הגופניות . היא התעוררת חותה לכל דבר חפץ טוב ויקר / והיא המטסת שחן ששון בשמתותינו וצרי. מרפא בעצבוניכו ׳ תקל יגוני האדם ומכאביו. תסיר עול הסבל מעל שכס איש נענה ונכאב* ותשקהו כוס תנחומים בחבלו ולק אחר חיע״ה בסוף דבריו: ראה נתתי לפניך ארז החיים ואת הטוב ואת המות לאת הרע ובחרת בחיים* עוד זאת נתבונן במאמר חרע״ה בקראו האסיפה הזאת והמעמד הזה אשר עמדו בכי ישראל סביב למדבר האלהי / התיצבות לפני ה' ב״ה ־ דעו ידידי ורביתי/ כי לא דבר רק הוא / ובצדק ראוי לכנות מעמד כזה / אשר בו יתאחדו הלבבות לשמוע את דבר ה/ בשם עמידה לפני ה,. כי אמנם נדע ונכיר כי כבוד ה' מלא כל הארץ '"ואם יסתד איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'׳ בכל זאת המקום המיועד והמקודש להתאסף שמה עדת היראים באגודה אחת לשחור את משמרת עבודת הקדש, לו יאות להקרא ביחוד חושב אלהיס והגלות השכינה . פה במקום המקודש