Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תשרי תקעא · p. [Seite 17]

המקודש הזה אשר לא נחוש להבדל המדרגות בבני תמותה , קטן וגדול שס הוא ולא נכר שוע לפני דל / פה חשר לבנו ער מתרדמת התשוקות והתאוות / ונפשנו תתעורר לזכור את בוראנו ולטהר מחשבותינו יזכל דברי סוא והבלי תעתועים / ואך יראת אלהיס ואהבת הבריות והרגש חובותינו המה יעירו ויעוררו את רוחנו, וימלאו נפשנו נעימה קדושה ויראת התרוחחת/ פה נדחה לנו כאלו אנחנו מקורבים לשכינה ביותר / כי יעלה לשמים שיאנו ורוחנו יתנשא מעלה מעלה מעל דומחי ארץ אשר חומר יסודם יגביה עוף וירחף במעוני שחק בין העומדים האלה סביב לכסא אל רס ונשא ולזה כוון המשורר האלהי באחרו: אלהים'A3 בעדת אל וגו'• והנה ידידי ורבותי! גס אנחנו נצביס היוק לפני ה' אלהינו, בהתאספנו פה מחדש בבית אלהינו זה אשר בו הוסר התמיד ונעצרה העבודה והתכלה לאל זה ששה עשר שבועות ’ ועתה שבנו כיוס להקבץ בה ולקדש העת הזאת קדש הלולים לה'לשפוך שיחנו לבניו יחד ולעבדו שכס אחד ־ וידעתי נאמנה כי ים בכס אנשים יראים ושלחיס אשי בתוך הזיזן הזה הוכרחו לבקש ולתור מקום מנוחה בביתם באחד הזוויות ׳ להתרחק מהמית אנשי ביתם ישאונס ולכונן את לבבם בתפלה כראוי / ואולי יש בכס איש אשד לפעמים עברו רגליו על הבית הזה החרב והשמם זה ימים; ובמחלת לב וכליון עיניס עגמה נפשי לאחזר ♦ מתי יעברו הימים האלה ואראה פני אלהיס ואעבור בסך בתוך המון חוגג להשתפך נפשי לפני אל במקהלות עם * חי יתן והי' זה לבב כל אחד מעדתנו לכוון לגו אל אל בשמים ,וליראה אותו כל׳ היחיס! ואין חחד חכם אשר בא הנה רק לאהבת החרוש / ולא למראה עיניו יגש אל הבית הזה לרמוס חצרו [ 3 ] ולהתעלס