Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תשרי תקעא · p. [Seite 10]

י שקר אתה דובר ביזזכי כל העם הזה; כי תככי אשחקלפחדן■/ ולא אחת, ולא חשוב חפי תרכך, מות, . אתה? אתה אביון ונכאה לבב תוכיחני פל פני 1 ברזיל' * זה שמי ווה זכרי . חך לת על פניך אוכיחך t גס בחדר משכני לא חקללך , כי חתה ידידי יוקדם וגס עד נצח לא אשכחך . אך חס אתה לו שמעני: למה אירא מפניך < ולמה חשאתך אפחד? הלא כל יחי צבאי איחל עד בא חלפתי * תקרא וחנכי אענך . לכן שמע בקולי איעצך: לא טוב הדבר אשר אתה פושה; מה לך תדכא עמי ופני עניים תטחן / המקוים יוס בואך כמוני היוס ׳ לאמור מתי יבוא ויסיר מחנו׳ המות הזה/ חת כל מכאובינו ־ אל אדוני תזכור עוד הענינם האחלליס בדבדיך . כי לא יגורו מפניך לעולמים . ואס תצדק בדבריך תזכה בשבסן ׳ ככה תקרא ותאמר : ־ שמעו אלי קציני סדום / האזינו אמרתי עס עחורה ׳ הסרוחיס על חטותם / חושבי און על חשכ3ותס/3וקר יקומו יפעלו רע/ כי יש לאל ידם . מדברים שלום מס רעיהם ובקרבם ישיחו ארבס ׳ יצברו כסף כחו^ הים ׳ ובוטחים על רוב אילם׳ אומרים שפתינו אתנו מי אדון לנו * ברוב עשרם יתהללו / ואת שם ה' לא יהללו / בתאותס וחשקה ישפקו , ויד עני ואביון לא יחזיקו/ חומרים לקשה יום / המבקש טובתם / חי בקש זאת מידך רמוס קצרי, ולא עלינו כל עוברי דרך . הלא באזני העם הזה תקרא דבריך , כי שמך חות מעולם לא ידרשו / ואותך נצת לא יבקשו * ולא תעלה על לבם לזכרון / עוז והדר לבושם וישחקו ליום אקרון;אנא מות אליהם תאחר x איש