Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תשרי תקעא · p. [Seite 11]

יא ■;..*י■*-' ״ איש איש אשד יעלה עולה מעלה מעלה ׳ יעוז החעודו ואל יבטח נרובחילו׳ כי ים לכסף מוצא/ומקים לזהב יזוקו מזוקק שכעתים ׳ עד אשר דק לעפר ״ זעיר שס * זעיר שס / והלן לפניו כספו וזהבו כסלו ומבטחו ׳ ואחריו קול אדם יחשך תאניה ואניה 3ל3 ים החכאובות צרות רבות ורעות / והיה כנורו לאבל עד אשר לקברות יובל " ׳'ויש אשר ישכון במשכנו כלו שאנן ושלו ׳ שוכב בטת על משכבו . וימות בעצם תמו לא כהתה עינו ולא נס ליחה, גס שיבה לא נזרקה נו׳ ויעזוב | לאתריס חילו ולזרים יגיעו * " ככה מות ׳ ככה תדבר, לו יחכמו וישכילו ויבינו לאחריתם/ אולי יגורו ויחרדו ממעשיהם ויבשו מעצתם / אולי יאחרו לכו ונשובה ונתדל מעושק ידינו . — אך לי אני עבדך לת תשמיע כדברים האלה׳ כי לא תשכח חפי אביון כמוני/ חרפת אדם ובזוי עם / לא שלותי ולא שקטתי• ׳ מנעורי נודד אני ללחם איה ׳ בחסר ובכפן גלמוד / כל רואי ילעיגו לי יפטירו בשפה ויניעו רחש; על כן אהיבי חית משכתיך אמד ואהבת עולם אהבתיך ׳ כי לחותם תעשה פלא / אס רפאים יקומו / יודוך סלה . לבנך שחת קראתי ידידי / ורעיתי לבתך רמה . קראתיך חבור תחתיות שטחתי אליך כפי " ומאז קראתי בשמך ׳ אך הצל לא הצלתגי! קראתיך ולא עניתני/ בקשתין ולא מצאתיך; אך עתה את קולך שמעתי / ולא אירא ואחבא, כי עירום אנכי באשר כל .יצאתי לקראתך כחתן מחפתו ׳ שמה לבי מצאתי את שאהבה נפשי ׳ אחיתיך ולא ארפך / סורה אדוני סורה אל בית עבדך וגש ופגע בי,* ולחה תעמוד בחוץ ׳ אלי תבוא כי זכור זכרתיך׳ קראתיך נצר ענני בחראב׳' והואל ותדכאני התר ידך ותבצעני ׳ ויראו עניים