Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אב תקע · p. [Seite 34]

— v —. 2) מרע המדוהי מלאך משחית אושרנו השני/ אותו יקנה האדסע״י חולשת העורקים/ אשר מקרבה יוצאים׳ תחהון לב3/ ס¬ רוח/ אכיומת ✓ פחד/ רעדה/ לב רגז נגד עצמוורעי/ ופל שר שריס יקוס׳ אל הגדול‘ המה הרפים אשר חיזנס חובו נחלי משתיתים / התאוה / הקנאה ׳ והכבוד/ הרבנות (העורשאכט) וכאלה / המה יחשיכו נוגה שכלינ/ ויפסידו כאות גופינו * האדס בעת הולדו לא ידע אף שחץ דבר חנהס ׳ אך ההתחרות באנשיה/ ההתערבות בין הבריות יולידו חמת כאלו׳ כדבר יתפשטו בכל עצמות האנוש אבר אץ לא עצמה ‘ ועליהם ראוי לגנות את בעל הדבר אשר יש לומדות אלה׳ כמאמר הנביא חידכס היתה זאת לכס׳ ועל זה המין אמר שלמה (משלי יט' ג') אילת אדס תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליו!!! ואמר עוד (קהלת ז' לא׳) ראה זה מצאתי אשר עשה אלהיסאת הארס יכד והמה בקשו חשממת רבים! והחשבונות ההם יביאו לאדם רעות אלו׳ והוא נמשך אחר מלות החרמת כולס׳ ר״ל רוב התאוה במאכל׳ במשתה במשגל / ובמלבוש וכהנה/ ולקיחתם ביתרון כמית׳ או בהפסד סדר, או בהפסד איכותם/ כי יבחר ברע ׳ כי אחנס הנפש אחות הגוף היא/ ואס יבחר האדם לתת חלקו בחותמת לגוף תחלש הנפש גס כן׳ כי התשוקה לדברים אינם הכרחים/ אין תכלית לה/ והוא ׳ חס תתאוה להיות כליך מנחושת הלא כסף טוב יותר/ ואס תתאוה מכסף/ הלא זהב נאה יותר וק בכל דבר׳ ולח יסור סכל רע המחשבה מהיותו בצער על אשר לא ישיג מה,שישיג פלוני מן המותרו' ויכניס פצחו בסכמת עצומות כהליכת הים וכהנה / . וכשיארעי לו החעוראות בדרכים ההם אשר ילך יתרעם מגזירת השה ומשפטיו ויתחיל לכמת הזמן ׳ זיתחיה איך לא עזרו להניע