Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אב תקע · p. [Seite 32]

סח לפעמים מכסאותס / אס תצוה החקדה ׳ וישמו על הארץ באבן מראשיתם (נחשד שמעיו כאלה?יחינו רב—) החמת מנוער בכיו אחריתם רע יריה ׳ בל ידעו סלו כל הימים, נהסס עליהם תתאבל׳ בעת כגע ימצאם כי לבס חסר אומך ישכן ־— בן מפונק כזה — תחיד בפחד ממי חמת המציקים ילדי הזמן. ואחה מורה דרכו׳ התחכה מבן חלוש המזג נגוע הפנוק ׳ אשר הרוח תריפהו וינוס מקול עלה נדף/ התחכה מזה כי יתן לך תורה על חינוכך? או התחשוב לי תוכל להסיר מחנו כל נגע וכל מחלה בעוד יחיה על האדמה? הה/ לא כן! גם בניכם ישאו לימים משא העת/ גס עליהם יארבו עמלות וצרות רבות/ יגון/ צמאו[/ רעב/ חוס׳ קומ רב או מעט/ וחי זה האיש אשר יאהב את בניו׳ האב אשר מפנק מכוער בניו ׳ ובעת יגדלו ויהיו לאנשים יעמדו כאיש נדהם כגבר אין איל נגד לוחמי החלד י או האיש המקשה בשרם ונפשם מנוער למען יוכל סבול כל בהיותם לגברים ראה שמה׳ בן אכר ילך ערום ויחף׳ ישחק להמון גשם׳ תשואת הרעם לא ישמע ׳ ירקד בעוז עלי דומן השדה׳ ופניו צהובים ושמתים/ ומאין זאת לו? מחומר אחד הן קורצנו / ומאין? אס לא מהקשות מפו מנעוריו נגד משחית ידגיד» והנפש —י התכנוק* ושמה ׳ בן גדולים ישקיף בעד החלון/ מיוייחודו/ הפחד שם אהלו עליהם/ ישב בין קירות הבית לאיש אסור באזיקים/ לא ינוע כמעט אנה ואכה / וכי ילסו השמים בעבים וקול המון גדול בשמים ישמע׳ רעם ואש אוכלה׳ אז יזחול בקין הבית׳ יתכסה פצחו בכרים וכסתות / יאטס אזנו ויסגר עיניו לגלי ישמע ויראה תהפוכות התבל / ומאין זאת לו? הלא מהתפנוקי/ פי הורגל חכיער במורך׳ אומניו העבירו מדרכו כל אבן גגף ואף כי קטן היה / ועתה כי יבואו פגעי התבל אשל לא