Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אב תקע · p. [Seite 29]

סה — ובק נאמר: יעוד האדם להיות מאושר / האושר בחיק התענוג ימצא/ והתענוג בחיק חגרת רעיס ינוח ״ — רעות האדם בארץ להן פס בשלשה * 1) הרע הטבעי (נאטירליכעס איכעל) 2׳ הרע המדותי סיטטליכעס איגעל) 3) הרע המדיני (גזעללשאפטליכעס איבעל). 1) הרע הטבעי הוא יזה שיקרא לאדם מצד טבע ההייה וההפסד * ויולד עס האדם׳ מפאת חומרו הרוק לזה׳ וטכני זה יארע לקצת מי איס ג" כ יזוחיס ומפאת יזזג הארץ אשר הוא שוק בו ׳• ר״ל שימי העתים וכהנה המחדשים עעי גני אדס ע״י שנוי אויריס ורוחות * כל אדם יכבול הרע הזה/ זה בכה וזה בכה׳, זה מעט וזה הרבה׳ לפי מסת לשדו אשר ינק חסדי הטבע/ וכני חקי התבל אשר הוא שוכן בקרבם׳ כמו החום׳ הק-־ה׳ הרעב/ הצמאון׳ המדוה׳ הזקנה׳ והשיבה׳ ואחרון על עפי —המות/ והמה מחק. הטבע אשד לא תתקיים ני אם בלויה והפסל/ ובהעדר האישי תתקיים ההויה המינית ׳ ונבר אחר גאלינוס; לא תיחל נפשך בשקר שיהיה אפשר להיות מרסי הנדות ושכבת זרע בעל חיים שלא ימות ולא יכאב או תדיר התנועה ר״ל שהאדם נברא על מתלונתו / כל מה שאפשר להיות, מחומר ודעהו י— אך היע הזה בכל זאת מעט פעולתו על האדם השוחר חקי הטבע/ כי האדם הטבעי (רעל נאטורמענש) אשר יחיה באמונה עס הטבע על רגל א' וישמע לכל אשר יצוהו ׳ ישלחו כצאן עויליהס השדה בלי פנית עליהם לדגות בבר ׳ הייה כמעט בל ידעו מתחלואים רעיס/ עד זקנה ושיבה בריא אולם הנה/ יבלו בטוב ימיהם׳