Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אב תקע · p. [Seite 28]

— סד * — המית וידו ויכם מערומיו וכהנה " (מא' כתנות עור — סס ׳ שס כ״א —) ופל כי ראו כי לח נכין בירס טוב הטבעי אז גמרו למשות תכרה והיא קבוצת אנשיס יביס השי תכליתם טיב הכללי ׳ ויחלקו המס לכתות זה למד מלאכה זו וזה .מלאכה אחרת וישתתפו יחד כחברים/ כל כת מהם מוסים מלאכה בעדם ובמד אחיהם׳ עובדי אדחה הכינו מזון להם ולכל הפס׳ אורגי בגדים הכינו לכישיס להס ולכל אחיהם וכן כולם * החכמים במס חקרו על כל דבר נכון לאשר דרך ההמון אסר כל ירמז גתבונה/ ויתנו להם לחודיס ישריס־ ומאית אנחני היום וני החכרה ייצד כטבע הראשונה והשניה / כי גס מחמת' ההרגל י לא מכל האדם להפרד מחנה/ ואך הבל כל אדם יהי אס החכרה תבטל יהיה נעדר השמחה/ משמן ומשענה/ רק כבהמית וער יחיה החדה׳ עד שפל מערך בהמית יער כי נשמתי תשס כל עצחותו* הה לח אוכל כלכל רעיון הזה! סירה ספני׳ הה אכזר ׳ הגליגי נפשי! אך רעיון אך חלום היה׳ אלהיס עשה את האדם לדור בחברה. והות יעשה רצונו׳ לעולמים לא יפרד רתוקי החברה' ואתה נזיר הולך ערירי/ השכן ביער רחוק מחברת רעים / ירא את ה' כי אל קנא הוא!—. ואס אמת נכין הדבר כי האדם מדיני בטבעו ׳ חובה עלינו איכוא לחנך בנינו על כי דרך הזה לטובת התירה/ זאת תהיה מטרת החינוך/ לל'ידו כי החברה הטיבה עמו משאה פול סבלו/ לזאת מוטל גס עליו חלף טובתה׳ לסביל עבודת משאה עליו׳ האכר / החיש ׳ החכה׳ המלך מלס יתנו לכי חסת ידם תלקס לטוכת הכלל/ ולזאת לא נכון לחיש אשר יט־ד עצמו מקהל החברה/ או לעשות דבר אשר תתנגד לחפץ החברה/ רק ישלים עצמו ואחייב בכל יכולתי/ ולזה כוונו ח5״ל כאמרס אל תפרוש מן הצמר — ובכן