Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תמוז תקע · p. [Seite 29]

־^■ כ« — התענוג הרוחני הזה נמצא עוד כתלה, אשר תתן מיס קיים לנפש האדר, ותחזיק גחמתו, היא—האפונה קשר תקיר מימיה מידיעת בורח ק קד שלם בתכלית השליחות* חפל אשר קחרכו פד הנה נדעה לשלות ערך תענוג הגופני והרוחני ונשיה מגמת פנינו לחברם יחדיו על סדר צכק (הארמאנירען)‘ הגופני לא ימשול פל הרוחני והיותנו ימשול אמנם על הגופני, אך לח יעבור’גבולו ויבזה הגוף גולי, אם יחפוץ תענוג הגוף להדים ראש עליו חז יעמוד השכל למשפט ׳ וכללו הרוח זיגבור על שנלו ׳ והוא גס הוא לח יחשוב יי אך השקיה מעונו ׳ והארץ הדוס רגלו׳ או ב־־ת כלאו ׳ או אז כשבת אתים יחדיו אס ישבו, מה טוב ימה נעים גורלינויהי אז נמצא אושר בתבל השובבה הזאת׳ אשר נותן לצו להיות מקוס לשבתנו מדי היותינו 3ארן. ואך המה יחדיו אושר האדם השלם בפרטי, ושלימות מין האנושי בכללי — אך עוד תסר לנפשינו כל אם חחתתתסר׳ והיא — ולהכרה, כי האדם מדיני בטבעו׳ והוא׳ החברה יש לה זכות על כל איש פרטי ׳ כזכות האם על מה, תשר ינקתהו חומנתהו עדי משתהו לאיש, כן החברה היא אס האמש היא אזמנתהו׳ היא סחכמהו עודנו נער לבלי יכול במהמורות ילדי חלד ופגעי טבעו׳ היא וןדריכהו להשכיל על דרכו, והיח תומכת גורלו כלהימי״ם. ואס אמנם נמצאים תכונות רבות באדם ׳ אך צפונים המה'בקרבו׳ וישנים שנת עולם, אס מקיץ נרדמים לא יהי׳ האדם יהיה נבער מדעת כל עור בני גילו לאיעירוהו משנתו ׳ אס האנוש בחברת רעים לא יהיה ׳ הוא גבר לא יצלח לכל, וכמעט יצער מבהמות הארץ בערכו. קרחת ייזי קלס יעידו זאת, ילחדוגו כי הארס בעת לא דר