Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תמוז תקע · p. [Seite 28]

כח " //מי שהום עופר בשרו ומיצר לגופו מה הוח> הלזרי/ //לי יזי שהוא אפודי על עצמו פל שכן שהוחחכזרי //לזולתו* והולם המר זה/ בי קצת הנשים //יחשבו עבודה לשי״ת מה שיתענו גופם עינוי׳ וזה //הפך רצון השי״ת, ולזה תמצה שלח העמידה התורה **דבר יהיה בו עינוי לנפש הבהמיית רק מעט יום ־ //ה ח ד גשנה/ והיה זה לי ק הלחות הנפשות החומרות //הוכנו לעבודות השלל / ולה יוק להס זה חס לה יהיו //לבריהותם/ ולזה חי •שיהיה סבה להחלות הגוף.השר //בתלותו יחלו חלו, הלחות/ הנה הוח יגלגל לווית //הש״י // ע״ל דפח״ח * ורחה גם עקידה שער.ם''ג/ ועוד רבים הספרים •החלהים מופר בזה *> ודי• בזה * ונטה עתה לתענוג השני/ והיה תענו^הנפשי תענוג הנפשי על חשיות הסלר בחכמה בנויהי עת נשכילה £ל דבר ונדע הותה על נלון בסדר ישר השר יהיה לחחד בידינו (ההרחהניע) חז נתענג עונג רוחני* מביע עונג הרוחני הך החכמה/ המנה תוצחות נחליה/ היה תתן חיים בלב המשכיל להעונג הזה יתר שהת על הגופני׳ לי חחנו גהרי הושר החמיתי תקרנה* הך גס לה דרכים רעים המה השגת גבול החקירה / עד פי יחלש הגוף ומיתריו ישכבו/ הי אס יתחכם ההדס/ והיית לח בה עדן הל חולם התבונה / ויהגה בלט כי ידע דרך עמדה — השר רבים המה בימינו חהתכמים כהלה ׳ המצפצפים ו מהגיס גבינתס ונחמת בקקל הבוערים ינוחו-ד- בתענוג *) ורחה ויקרח רבה (פ״לד) מהחד כתחד השייך לענילינו* פ״ש ותמצה מרגוע לנפשך־