Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תמוז תקע · p. [Seite 20]

מיעוד האדם - ־ ־ ^בע הנעימה _נת אל גדול ונורא ־', .?עקכותיך.;א ו^מיד אךרוקה י...; ■אה אם כל יע הותש תכנית כלתוךה; דזן העיר 3ית $דני ךזנכה אט ילך איש בדיך,ולא •דע ׳העיד ^זשדחליה ישיס מגמתו/ יתעה ולין ידע יונה יפנה✓ ק ההולך להשכיל על דבר צריך לדעת מטית אקייתו* לזאת ערס נצא על מרחב־שדה הקינון נתקורה על ׳תכלית האדם בארץ * כל בני אדם. .יצאו מבען אפה ׳ כעשיר כעני׳) כמלך כאצר✓ האשה בעצכון תלד✓ והילד גס תולדתו בעצמן יבשר לאכ״ת קולו — בכי ✓ אבשר העוצב / בקדבנו. כטצחיס כוחות להחיות נפשנו✓ לאיות מעימיס ✓ וכל ימינו. נעמול להוציאם אל הפועל ✓ עדי כל פעולותינו.תאבדנה ✓ ונעמוד בקצה תיינו ונביטה לאאור ונראה כי אלוס אלמנו ✓.. לא היתרנו ולא אבדנו✓ - לזאת יש פחיס אשר יבכו בעת לידת האדס✓ כי יהגו אשר אך לעמל אך לפקוד עליו עונותמ יולד ועמים דביס ישמחו בתולדות לדס✓ ההיות טוב להס מלא —״ היית✓ אך השמתה הזאת עלן לא שלמה פדי יגרשו מלאכים הלעיס אשר יארבו לחטוף הולד,*—% *) אנשי הודו לא ידעו *ז -*) וגם בינינו פד עתה הכשלות הזאת תמשילה✓ כי בעת אשר תלד אשה נפש חי יתלה׳ ארבעה גליומת כתוב עליהם .< מריס——על ארבעה קורות הבית✓ ומה יגרשו המאמינים בהבלים את המשחיתים ומלאכי חבלה חבית היולדת/