Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תמוז תקע · p. [Seite 19]

לרפן מזוך והוא הסרת הפול והחמס מבין אנשי המדינה י—* ואתיא למאחר הפניו שבת ב' בחה־מדליקין׳ חפשה וכו' פל יגל ח'ע״ם — וכן פזאי א'. זה סכר תולדות אדס הוא טבור התורה/ ר״ל כי האדס נכרא בלחות אלהיס כשכל בוראו, ופל ק לא לבד שראוי לך להסיר הפול שלא תכוה פציזן או זולתך ׳ פל כי תכזה צלס אלהיס׳ אף גס תשתדל כהשלמת נכשך ונכש רעיך׳ גי אם יבין האדם שהוא מעשי אצבעות אל ׳ וכי בצורתו נברא לא יוכל לעשות רע יי. מ מרשעים יצח רשע׳ והנברא -בצלם אלהיס ראוי שיעשה כתבניתו — וק פי' המאמר הזה גס הרב בעל עקרים ח״א פ״כד — גס יתק להיות כוונת בן עזא• לדעת כי אב אחד לכולנו, אל אתד יצר כל בארץ, ומלוע נבגד איש באחיהו?-ויזהר כל אדס איכוא בכבוד כל אדם. אך אין העת והמקום •תכו להאריך פה בביאור מאמר הנשגב הזה, המלא מוסר השכל אמונה׳ודעת/ המשכיל יבין/ והפותה לא יחפוץ בתבונה* ואנו אין לנו אלא הצריך לפנימי / והוא כי בין לר״ע ובין לג״ע תובת התינוך הוא דלל גדול בתורה/ כי איך ידע האדם דרכי האברה לגלי יזיק רעהו / ולהיות אדס מדיני לעשות טוב/ אס לא יאונך בנערותו על זה/ בפרט לכלל קעזאי האשם בראשינו אס לא נשלים נשמת שדי ממעל * וכבר ידעת' מאחר המלך החכם מכל אדם: חנוך לנער על פי ירט זכו' והוא חבל נסיוניל כי את אשר ילמד הנער לעשות ולחשוב מנעוריו לח ישכח עוד/ כי ההרגל נעשה טבע/ וכאז״ל גירסא דמקותא לא חשתכתא. לק שמעו לי אבות ישרים ז הנה אדבר עמכם מדבר יקר הערך / וחנוך הילדים אשר לימים יהיו לאנשים ותושבים בארץ 1 אשר יתנו ידס לעזור לחברה ׳ ואשר יעמדו לימינכם בזקטתכס* אס תגדילום לתו שיה / ובסס תמזלו שם ושארית ־גארץ• ' [ *•] סיעוד