Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) ניסן תקע · p. [Seite 27]

נ מ ] אולם גס הס נתכטלו מהרה /• כי* * הפאפסט הזה הוסר מעל בקידתו יחים מעטים אתר זה/ ואחריו הוקס על מארטין מן פלארענץ איש אשר רוח אחרת נו ע״ד היהודים * אך נכל זאת לא נשאר הדנר כלי רושם / כי כמה חאותיהודיס נתפתו כימים ההם להמיר לתם; לכן התאזר היזכס ר' יוסף אלנו כגכור חיל, וכתב את ספרו הנככד עקרים/ 3ו חזק את הדת ואמץ את ל3 החטים עקלקלותס ועוד כמה ספריה יצאו לאור כזמן הזה, וכראש כלס ספר קדשי הקרשים מהחכם דון ויטאל הנזכר* אולם רעה גדולה מזה כאה ליהודים באp הזאתאחר המרים האלה׳ ע״י האויל המתקדש וינצענטיוס פרע? ראריוס *), האיש הזה עמל ויגע נפל מאמצי כחו/ להטות היודעים עומק שכל1 חכמי הרבנים וחוזק אמונתם׳ ראה נספר) SBelfljiji bcm (£n<3l. ü&crf. 3 ווסט. 0. ■©emler, %l), 28, 15, p. ioo. 2lnm.!Di.) *) נסתפקו כותבי דנרי הימים ככומר הזה, האם היה יהודי מומר, או נולד נוצרי? ומקנאתו?1דת ישי נטו אחריו המון הנוצרים, ותשובו ככל עוז׳ ויספרו ממנו אותות ומופתים ונפלאות הרבה ואהרי מותו שמוהו בין הקדושים (קא־ נאניזירטן.זיא איה ן). . ויען כי גדול שמו. בבני עמו׳ ויהי להם למופת/ לכן צלהו נידו כל המעשים אשר עשה לרעת היהודיב׳ ולמגרעת דתנו