Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) ניסן תקע · p. [Seite 28]

{ כח t להטות היהודים שיקבלו עליהם דת ׳ישי' הוא הסתלל אצל היזלך והשרים והעם בפתוייו הגדולים/ להפריח את־ היהודים שימירו דתם/ וימררו חת חייהם חתור.יעד הניעו ל3 כמה רככות יהודים לקכל אמונת נוצרים * אמנם המה פשו כזאת חתוך אונס/ וחף פי הלט לכתי תפלתם, ולמראה עין התראו מוצרים/ כפל זאת כקיכ לכס נשארו יהודים/ וחלו את כניהס כסתר/ ועשו חת הפסח כמועדי/׳ וחגגו יתר .המועדים כמחכא/ והס נקראים אצלינו אנוסים" ועומס שם כמדינות החלה עד היום הוה;*\י ורכים מהיהודים דתנו הקדוש * וכתב בספר דברי,הימים שהבר החכם ר' יוסף בן יהושע הכהן הספרדי/ וז״ל: /׳נימים ההם רבו השמדות בספרד/ וידל ישראל מאור/ כי קם הכומר פרא ו י נציג צ יו' מעיר ואלינציא׳ מכת בעל רומיניגו (רא־ מיניקאנער) על היהודים / ויהי להם לשטן/ ויסת עליהט ארז כד־1 יושבי הארץ / ויקומו לבלעם חיים׳ ׳ויכו רבים לפי חרב, ורביס . שרפו באש׳ ורבים הדיחו בכח החרב מעל ד' אלהי ישראל׳ וישרפו ספרי הורה.וכו' * וכתוב ". עוד שם ן ויהי הבליעל הזה בעיניהם לקדוש׳ " ויכתוב קאליסטו האפיפיור זכרו בקדושים/ . וחוגגים לשמו בחמישי לחודש אפריל• " כותבי הדורות יספרו מאונס אחד' / רשמו ר' , דורון׳ שכתב אגרת אחת לבכי/ אשר ברח לארץ אחרת׳ בלשון המובן לשד פנים׳ כי יעצהו לעשות כמעשה אבותיו׳ ועוד שאר אמרים