Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) ניסן תקע · p. [Seite 26]

< כי ] ויאושר פקפק היראנימום על תשובתה השי3 לו חפ3 אתר מישראל 4 ותמיד כאשר כתת אתר את פיו / שתקו האחרים* וכאשר ראה המסטין כי לא יכול להם/ כתת במאמר אחר / והס השיבו תמיד לפי דעתם * וכשנחלקו נפשט איזה חאוזר, וכל אחד מהמתנגדים לחדהו כסברתו יזמרו חכמי ישראל להיראנימוס / הלא באת לברר לנו תדברי יח״ל שדעתך אמת / לכן צריך שיהיה פשט המאחר אשר הבאת ראיה מחנו׳ ברר כשחש/ וכל עוד שיש לכו פשט אחר t צריך ראיה לראיתך * וכן הסכיס עייהם הפאפסט* קכצי למלין / ק חלפו ועברו ימי הויכוח / והיראנימוס לא נצח אח הרבנים * ויהי כאשר לא יכול להס, בא לפעמים בדברי כעס ואזהרה/ אך הס השיבו בנחת/ וסמכו על הבטחת הפאפסט/ שלא ייראו מדבר כאשר עס לבבם* ולפעמים התקצף הפאפסט עצמו עליהם/ והם השיגו חמתו במענה רך וחכמה* ומדברי כלם נבחרו תשובות החכם דון ויטאל/ ור' יוסף אלבו* כי כל דברם בדעת ובהשכל גדול * והכה אחרי כלות ימי הוויכוח הלכו בני החבורה איש לביתו / וכבוד גדול נעשה לרבנים *) * ובפעם הזאת לא קרה ליהודים דבר רע / כי אס איזה פקודות קשות אשר לקד בענעדיקט ע״ד החובות אשר להם לתבוע מהנוצרים אולם *) כן יספר בעל שבט יהווה׳ ובעל1 שלשלת הקבלה/ ובן נמצא בספר צמח דוד גאנז* אמנם איזה סופרי העמים התפארו,- שהיראנימוס נצח את הרבנים אך שקר דברו בפיהם׳ וכזב הזד. לא יאמיגו גם כוהני דברי הימים מהאומות חיורעים