Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) ניסן תקע · p. [Seite 22]

«י גס רבים עלו לגדולה , מצאו חן כעיני המלך/ .ויהיו גכנסיס ויוצאים בחצר המלך / ויהיו יועציהם./ עד עלה. קרנם לחעלה ראש* ביחים ההם תיושם אנשים גדולים כפורה ובחכמה / הלח הס הנודעים בשחותס לתפארתה ותפארת ישראל/ כאשר אזכור איזה מהם למטה• אמנם כמאה החמש‘עשרה למספר הנוצרים (בשנות וזאה הראשונה לאלף החמישי לב״ע) הורד קרנם וסר תפארתה / שבת מנוחתם / ותחת מרגוע בח רגז ובהלה/ ניזה ושלל / עד כי כלה גרש גורשו משם * והצרות החלו בשנת 1412 למספרם (היא שכת ה' קע״ב ל'בע *)) ע״י ראש הנוחרים (פאפסט) בענעדיקט השלש עשרה" על פקידת הכומר הזה לח הסכימו כל מדינות ספרד/ אך נעלי מדינת אראנ׳^ניא **) לבדם היו אתריו* ויהי לחפצו *) כן הוא חשבון שנת המעשה הזה לפי כותבי דברי הימים הנוצרים/ אמנם בשבט יהודה (מעשה מ') כתב׳ כי בשנתה' קי״ג אירע המעשה הזה / וכן הביא בעל שלשלת הקבלה; אבל הס טעו בחשבונם ׳ כי בשנה הזאת לא ישב הפאפסט בענעדיקט על כסא גדולתו, וכמה מגדולי* ישראל אשר היו. באסיפה הזאת לא נולדו עוד בשנה הזאת• **) ארץ שפאניא' הוא ספרד, נחלקת• ד־ישתי : מדינות גדולות / שם הגדולה ממנה אדץ- קא־ סטי לי א, ושכם השנית ארץ אראגאניא* וגם הן נחלקות למלכיות קטנות, קאסטיליא כוללת השע