Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) ניסן תקע · p. [Seite 21]

נ כא E לי חג *וחד לפל גני חדס / כלנו גני חל חי נחנו / לו השמים ושמי השמים/ והארץ נתן לכל חשר נשיית רות חיים באפו לשגת עליה * עור תעבור המשטמה מל3 הספרדים / יפתחו ליהודים שעריהם ולח יסגרוס מפניהם 4 ולח יאחרו ’עוד השמד " לק לדגר דגר כעת/ חיזרתי לספ^ בה לכל קורחי מכתבי המאסף מעשה גירוש שפאניא ופורטוגאל/ אשר קרה זה כשלש מחית שנה* חף חמנס כי נודע לכל חיש ישראל 4 וחגותיו ספרו לו המעשה הנדול והנורא היה, וכל זאת רגיס לא ידעו ממנו רק כלל המד ולא פרטיו וסגתו ואני יגעתי ולקטתי מה שמצאתי מענק הזה מפוזר ומפורד גספרי היהודים והעמיס / וחגרתיה אחד לאחד / וחציגם לפניו פה גקצור האפשרי * אחר אשר נפזרו ישראל געמים/ רגיס צאו לארצות הנגג; גתחלה ה וגאו ע״י טיטוס לאיטאליא׳ ומשם התפשטו לארצות שפאניא ופורטונאל (ולדעת קצת באג היהודים לאלה המדינות כגר לפני גית שני / אתר כגוש 33ל)/ ומשם לצרפת ואשכנז ושאר מדינות* והנה קורותיהם ותלאותיהם גמדינות האלה רבים הם מלמנות׳ הלח המה כתובים גספרי דגרי הימים וכמדימת שפאניא ופורטוגאל אשר שס מצאו גתחלה מחסה ומנוח/ עגרו עליהם כמה צרות ורדיפות מיום שנתם על האדמה הזחת* וסבת שנאת הנוצרים ליהודים בימים ההם היתה כפולה/. אחת קנאת ישי הנהרג/ ושנית קנאת הרכוש אשר עשו בני ישראל בכל מושגותם/ בהיותם מתחכמים מאוד בהילוך המסחר והקנין/ ובנשך ותרבית* אמנה זמן רב לפני הגירוש'אשר אספר/ מצאו היהודים ■מנוחה ומרגוע בארצות ספרד; כי לא לבד נתן להם החירות לסחור בארץ/ ולבקש מחיתם כאות נפשם/ ולעמוד בדת ישראל כחקו ומשפטו/ כי