Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אדר תקע · p. [Seite 9]

1 עג I 58פיהם. דתמימרלהעטאישאלאחיו׳ל^י: הנמצא פזה איש משד רוח אלהים דובר בו, (מלתו על לשונו v דהי ממסית היוס ויבא איש אליו בדמעות שליש, ויאמר לו *דבר סתר לי אלין אדוני איש אלהים! הכה זה לי פשריסשפה נמצאה גזלת שותפי בידי, בערך עשרים והב, והשותף ההוא איננו , פי הלן לעולמו, והכיח בכים אחריו . ועתה הכי: שמעאי תמול את מזסר אדוני־ ואת תוכחתו, על כן השקט לא אוכל, ונתתי אל לבי להשיר הגזלה ליורשיו. אכן בוש אני מ־פניהס, וגם ירא אנכי אותם, פן יגישוכיולא מצאה ידי די השב כאחת. ויבקנזי מאתו לתת להס חמשה זהב אשי הביא בידו , ולהבטיח4 להס־להשיב הנותר, וכל אשר ימצא עוד בחשבונו תוך השנה-, מבלי הגיד להם, כי הוא המשיב, ולדבר אל לבס• למחול לו העושק אשר עשק אותם בכל השנים ה^ה. והיה: בשמעו וישמח לבו, ויתאמץ מאוד על הדבר, וטרם כלות השנה השיב להס את כל העושק ההוא, ועד היום לא כודע לזולתו שם המשיב. " ״ אס בחכמה ועצה — מי הקשה אלי< וישלם? על' דברתי! כל הימים אשר הייתי עמי לא ידעתי גס אחת ממועצתיו אשר יעץ ולא כפשתה והצליחה, כי חכמת אלהיס בקרבו, וכל אשי היה עושה ה׳ הצליח בידו. גם כל שיחותיו הריס לה׳, והיו קדש, כלס מלאים חכמת ויראת ה׳ יז ואס לפח אמיץ -י-י הגה הוא הי׳ אמיץ לב בגבוריס, לשבר מתלעות עול, להשיב רבים מעק, און אס ראה ביד איש חסון כאלונים, במה נחשב היה לו ר לאזוב אשר בקיר או לירק השדה. אמז את לבבו ומסר נפשו ומאודו להוציא בלעו מפיו, בז כגל מפחידיו, שחק על כל מתקומממוילעב למו, לבו ככיג בטוח בה׳ אשר הפליא לחסיד