Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אדר תקע · p. [Seite 10]

נ עד 1׳ לחסידלו, לי ה׳ לא יעזוב את עושי משפטיו בארץ, לעל כן כל כלי נוצר עליו לא הצליח. סוף דבר נל אויביו השלימו עמו! " כה דבריו באש האהבה מלאים חן ומפיקים נוגה בכל הספר. אך שתים יש לי לשעון על המחבר. אחת, כי חלק סיפוריו במכתבים ואגרות. על מהזה? איזה התועלת תצא ממנו? ונהפוך הוא, כזה מונע מרוצת הקריאה, ומבלבל החבור.iki היתה ריצת האגרת בפועל החרשתי(כי יצאה התועלת לשמוע אמרי חכמים שונים, ואופני מכתב שונים); אן משווי הלשון והמליצה ראינו באגרות אאלה כי כלס מרועה אחד נתנו. שנית, מדוע נא הוסיף המחבר לספר לנו דברי מעשה מצדקת הגאון זלל? הנה כפי אשר יספרו האנשים איש אל רעהו, היתה שנאת הבצע אחת ממשניות חמדת מדותיו היקרות. כי כן יספרו( וראוי לחקקה על ספר לאות ולזכיין C , כי פעס אחת נתן לו עשיר אחד מתת כסף הרבה, לכלכל שיבתו, והמנוח הקדוש ז״ל לקח את הכסף ויטמנהו. בארמונו, ולא נגע בו. ויהי לימים ויבוא העשיר אליו בדבר ריב אשר לו עס אחד , וימהר המנוח ויקח את־ הכסף מארמונו וישב לו ויאמר: בתחלה קח הכסף הזה• ואחר אשפוט ב״כיך ובין• איש ריבן.—־ כזאת וכזאת יוחק בעט ברזל ועופרת למשל ולמוסר. אשרי הדור שככה לו 1 אולם די לכו בצדקת הצדיק הזה, מודעה לכו מספר * מעללי איש, די לכו בקראנו אותו למותנו מקנאים, קנאת חכמה וצדק התואמים יחד כלב המנוח הגדול הלל ולחפוץ בכל לבנו להיות כמוהו. ומי יפן והתאמן החכם ל אליעזר הלל יותר להפיץ ספרו זה ביעקב, ולחלקו בישראל, כי אך מעטים נמצאים מספר זה בערים אחרות חוןמעיר מושבו. ־-ם