Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אדר תקע · p. [Seite 8]

1 עב 1 רמה, בפוהיאלולאשה, והוא היה לו לרן, מרצפה {פשו ובטח לנו. ובקץ ימיו לא זז מצדו, והוא "יצק מיס על ידו ״. וככלות נחו לעת זקנתו, ואור עיניו אץ אתו, עצפיו קרא ושנה-, ויהי לו לפה, וכמו גוף לנפשן המסולאה ובעין פקוחה, וכשכל זך וחרוז ( אשר זה מלקו) 3חןאביו כלהימים• והנה כל אשריראהושמע המחנר מקורות עלומי הגאוךהמנוחז״ל, הן מפיו, אן משפתי זקנים אשר היו נני גילו , או אשר ידע וראה 3עיכיו*ממעשהחייו כאחרית ימיו, כל אלת יספר לנו ואמרים נעימים וצחות לשון עד להפלא, ודכריו יוצאים מלב ונכנסים עד חדרי לג. וכל-וה אל ספור התולדה בחינות רכות מלאות מוסר השפל ודעת האדם, כלן ככוחות וישרות למוצאי מדע. ואס אמרתי אעתקהלן למשל ודוגמא המקומות הנכחדים, הלא עלי להעתיק הספר מעללי איש כלו, כי כלו נעים אף יפה. אך למען ההרגל אציג לפניך פה צמן אחד, ככתבן בלשונו-, הלא הוא אשר הרהיב בנפשי עוז, ועורר-את לבכי כסלים. (מעללי איש דף ה׳ עמוד ב?) נזכור המחבת מעלות ומדות המנוח הצדיק זצ״ל, יאמר: " ואס בדנרי הגדה ומוסר -- ה׳ היוצר כפשותלב-דג יודע, כמה נפשות השיב לאל בכל המדימת-אשר הוסי? א>ךו עליהן בהוכחתו ובמוסריו האלהייס. רבות שמעתי ידעתי אאר פעל ועשה ל^ה. אחת'היא אשר אמרתי^ לזלילה לי לכחד מלוך את אשר ידפתי׳אני, ני גדולה היא וציצי. באחת־ השנים אשי ישב על כסא הרבעת בק״ק £ינ0ק, דרש בשבת שובה כרבים עצעושק איש את רעהו, להביא הכתובים?;יחזקאל "חבל ישיב; רשע גזלה ישלם וצל ״ שס העיר את כל חמתו ואש ה׳ אשר לערה בקרבו, מל צל המעוידם משפע, ועל עושק רש וגזל והחמס אשר בכפיהם