Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) טבת תקע · p. [Seite 9]

נ ט c תחתיהם. ומה רעדה אחז* את שלמה הרן והענוג. בראותו הקאה עוף תעוף על עצמות היבשים, וקול קריאתה כקול אנחה, ומתחת המגן. התלוי דאו היכשופים העכורים. ויען הזקן דאמ^". התזכור נכי! אי* זמעשה הכורא אשר קרה פה במקום הזה, ואשרשניתי ״ ושלשתי לספר לן? הלא הוא גלית אשר חרף ישראל, «דוד הכהו ארצה, לא בחרב ובחנית, כי אס נצורי כחל. ויען ידידיה: ידעתי, מורי! ידעתי, הלא זה סרס גלית התולה בחצר מצודת המלך, אשר מדי ראיתיה* נימי ילדותי, ואירא ואגן ואסבא בחיק מכקתי. ויפן) נתן: כן הוא. אך הבה J שירה כאלי את שיר מלחמת הצעיר מני ישי עס הענק הגדול. דשקוע שלמה מחרדתו, ותכח עליו החח, דשא משלו ויאמר: * רעשו הרוסות! והריעו כחלי עמק! נכי פלשת ישמעו שירי, יאזין דגן אלילם) ויפול שנית ככלס מפני ה׳ אלהי האמת; כי לא יושיעלמקערים לו, ודםעבדיו; השפוך לא ינקום. לעג לישראל-, חרףעושהו, ויאמר: לא■ יעמר חן נמגכי, וחניתי לא ישבר. ויעמוד ויצחק -י* ולא הביע אל שמי מרומים,Tשם ירעם בקולו־ אל, לא ראה הלנגון, שם סלעים יתפוצצו מקול שדי " י,מי כערכי * בישראל? מי באהלי יעקב לא יחרד מפני— ככה דברהזדבגאה, ויבעתו חיל למומים, ואף מלכם חרד׳ עמס. הלא נדלה קומת בן קיש? משכמו ומעלה גנוה מכל עס? ופכיו׳יחורו מפני הערל דובר גדולות! ולא יצא להליים עם ע;'''דנחה עמו? "י־" איהשריונו,• יהונתן? הכי כשבר נדונן? החיל לוחמים