Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) טבת תקע · p. [Seite 8]

על פלאי מעללידוד, מעשים כאחד המקומות האלה 4 פה הראהו העמק,13 שככ המעה המסולא וישאף צלליה, שם שר שירים וזמירות נעימות, גץ שריקות עדרי צאנו החעיס במרעה טוג ושמן; הה המפץ נובע מיס צלולים שביב לו שתולים ארדס גבוהים ועצי תמר, ושושנים ועצי «ושם יתס ריח ניחוח, ועל ענפיהם עוף השמים ישכון, אפרים׳ יקננו, ומנץ עפאים יתנו קול זמרה, ומדלקת «ורו וימן ביד, וישר אתם מזמורי תהליס ליוצר האביב; פהה!עי3יס, בתוכם תלה את כנוח; שססנכיהיער, בהס$יל את השה ממלתעות הדוב הטורף. אז כשמוע העלםכאלה, הציקתהו רוח בטנו, ושרים כחולליס כל מעיניו, וידבר וירוח לו ויאמר; ,«מדוע לא דמיתי ואשוה גם אנכי לדוד? " ויהי היום בלכתם בשדה פלשתים, וגספרס נפלאות אדיר האדירים אשר עשה לעמו , ויבואו אל העמק, אשר שם מצבת קבורת גלית עומדת בגאה זקופה, כאשר הים גס הוא בחייו, וראשה מגיע אל הגבעה, שמה נחל צר ילפת אימות דרכו בקול דממה והשקט, נוזל תחת חמי הסלעים ומערות חשכות, ומימיו ישתפכו אל הנהר הסמוך לו! ועל שפתיו הושלכו עצמות הפלשתים המוכים, גפזריס הגה והנה. ועל המצבה עמד החנית כמנוד אורגים, עליו שת הערץ כסלו, והחריד מערכות ישראל; ועל החנית תלתהחץ, חלוד מרובהימים, ומתחו נוע ינועו מרוח המשיב בו; עתה ינשוף ועורב מס יקננו; ובקול י"אנחותס, באישון לילה ואפלה ישובו יספרו לפלשתים האומללים קורות אבותיהם נמקים הזה. פה גשבונרגיעה, אמר הזקן הנכבד, וישב שם עם ידידיה על הגבעה, משם נשקף לבקעה אשר תחתיהם