Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) טבת תקע · p. [Seite 7]

1 זז ■ נתן וידידיה כשלמה) י '■׳ *' (שיר רועי") לימי שיבה מה בא נתן הרואה, אביר ישראל, מחלפות ראשו ככסף הלבינו > ובקרב לבו חכמה; רהי הוא אומן את ידידיה, גן הוכן מרחם, לנחות עס ה׳ בשבט זהבו, וילמדהו חכמה ומוסר J בחור, בטוב ומאוס ברע, ויספר לו תמיד תפארת גבורת מעשי אביו הגדול ויראהו יוס יוס מחלון ארמון המלך את העיר הקטנה בית לחם, ואת אהלים הקטניס, זאת נאות דשא החמודות, אשר סביב סביב לה; שמה שכב ויישן דוד בימי נעוריו, וינפש שס. ומדי התהלך נתן,— ובימינו אחז יד בן המלך — לשוח בשדמות יהודה, או בעמק השרון, או לראות מחמדי פרדסי עין גדי! התמהמה ויעמוד כה וכה עלי הדרך, לחזות ולהשתומם על * ) שיר רועי (ווידוע) הוה העתיק בעל־־* המכתב מלשון אשכנזיה*, ^שר בה נכחבה ונדפסה במאסף חקמ״ד; ובהיות ני המעתיק הוא בן רך בשנים, וזה ראשית פרי תבונתו, לכן ייטב נא בעיני הקורא המשכיל לשאה פנ*העלבש הזה, לבל ישפוט •לאכחו כשפוט מלאכת איש < מהיר ורגיד־* בלשון צחוה, *סך ירע הו כפי שנותיו." ולמען עורר לב ילדי העבדיבם לנסות כחכם ולמשוך קמת סופר בלשוננו הקדושה, העתקנו פה המכתב הזה (באיזה הקונית;). ר״ה