Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) כסליו תקע · p. [Seite 31]

[ צה ] 5«ה וסדר-מוהל אחר במקומו, אס יולד לו כן נפוח נפרד מביתו. -יזף הוא חזר לביתו ממרחץ i ובא שלס בגופו ובריחתו יוס או ממיס לפני המילה, והכניסני לברית;, ומל אותי הוא ז־יל בעצתו, והיה לו שמחה גדולה) אצפה לרחמי שמיס שתקוים ביתקותו ושמחתו בעת מוצרי/ ויהי רצון שנא אבוש ולא אכלם מאבותי. . .:> עסכל זה שכלה קרנו ואבד מעותיו לא שיכה מדתו , ונסתפק במועט ובצמנוס גדול נגד מבעו והרגלו, וגלגל עצמו בצער גענין הפרנסה, רק שלא יצפרך למתנת בו״ד. אבל נמצאו בקיק אלפונא והמבורג אנשים נדיבים, והתחנמו אין ובמה להמציא לו פרנסתו בלי שוס מתנה, והיו מפילים מלוא כיס שלהם, ולוקחין ממל(. ז״ל איזה סך מעות דבר מועפ ע״מ לסחור בו, ולזמן קצר ה\ו מביאין לו כפלי כפלים של הקרן, ולא שויתרו משלהם, כי השבע השביעם שלא לעשות כן, כי באמונה יעשו עמ1, שלא להוסיף ולוותר לו מאומה, אבל שלח ה׳ ברכה במעשה ידיהם, וימצאו מאה שערים. ויהי כי זקן א״א זקני הרב אב״דדג״קהכ״ל וחולשתו כבדהמאוד, רצה נגיד אחד פו״מ דקהל אלפוכא, שימסרו כל עסק הרבצות •ביד חתן הרב אג״ד, הוא אדוני אבי הגאון ז״ל, אף שהי, עדיין רך בשנים, ושיקחאא״ז הפרס כמקדם, ולקצוב לאמ״ה פרס בפני עצמו מן הצבור בעד שמושו בהוראה ובהנהגת הקהלה, אךבדברהזההיומתכגרים, ולא עלתה בידו, כמש״ל בסי׳ד * אמנם התאמץ הגביר הזה לקבוע לאמ״ה ז״ל ישיבה באלפוצא, שבה הרביץ תורה בשקידה רבה ויצאה ממנו הוראה, גם כל צרכי צבור הרשומים היו מופלים עליו בלי שוס הצאה וקבלת פרס, ןאעפ״י כן היתה פרנסתו מעופפות לו כצפור ע"* אנשים חשובי©