Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) כסליו תקע · p. [Seite 30]

נ צד i להעכירו על דעתו להתרצות לקבל דורכות, כי כמ1 למלן; יובילו שי למורא , אך לא עלתה בידם .. ■"■1 והנה מיד אחר חתונתו עם אמי מורתי הרננית ע״המסח לו שותף מגי[ בסחורות להחיח כהן, כד" שיוכל לשקוד על למודו בבית הספר בלי דאגה, (השותף׳ יעסוק בעדו עם המעות שאמצע, אבל לא ארכו לו הימים, כי השותף שלו ברח מזה לאמסטרדאס, אחר שנתאנלו כל המעות, ויצא אמה'ג זיל נקי מן נכסיו פתע פתאום, כי הבורח לקח הכל נידו, ולא השאיר לו מאומה <! ולזה רנתה הדאגה בלבו עד שכפל בחולי השחורה, מדאגה שלא יצשרן לבריות, עד שהיתה רפואתו קשה מאוד, וכבר נתיאשו כל הרופאים ממנו במקומו, ויעלוהו ללכת למקום באר מיס חייט צובעים במרחץ של עמס, סמוך לנהר רהיין וכן עשה, נסע לשם לעסוק ברפואות, ובחמלת ה׳ עליו הועילה למצוא ע״י זה צרי ותרופה למחלתו ושב לבריאותו. וגם ני היה לו כתב ערבות ובטחון מאני הבורח, שהיי משועבד של קהל אלנוונא, אירע שנפל האיש ההוא למשכב, ויהיחליו חזק מאוד, ודאג אמה״ג ז״ל שמא מתוך צרת בנו שהשתרגו עליו חובותיו חלה האיש עד מות, לכן לקח השער חוב זשלחו אליו קרוע, כד שלא יצטער, ולא ישים על לבו דברי הבריחה, וחזר האיש לבריאתו. בחצי חודש סיו! בפרק ההוא(שכת תנ״ו) נולדתי אני יעב״ץ, בצו הראשון, וקראני בשם אביו ע״ה יעקב (אכן אני חותם עצמי יענ״ץ, על פי צוואת אמה״ג כמוזכר בהקדמת ספר שאילת יע3ץ)אחרשקדמו לפני שלש בנות, והיי ז״ל בצער גדול, כמעט נתייאש ־מהיות לו ק זכר, כסבור בתלת זמני הד חזקה. וכבר ' י ־ צוה