Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) כסליו תקע · p. [Seite 29]

ג צג ] ויודע לדניכמהילשונות,• ספרדי, איטאליאני, מריך, הונגרי, אשכנזי ופניית, ומנין בכל חכמה, לפני מלכים יתיצב, ונתן ה'חנו בעיני השררות בכל מקוס אשר עמד שם, כמו שאספר למשה בעז״ה, גס היי ותרן בממונו, ובקי נמילי דעלמא ובהנהגה המדינית, והיל נהנין ממנו עצה ותושיה. ועל כלם היי איש קדוש לאלהיו, חסיד גדול בכל דרכיו, וצנוע בכל עניניו, יהיה מקובלגדול, ונאמן בכל ביתס״ה ותיקונים והאר-י; כמעט שגורים על פיו, נמו שהיה בקי בנגלה, מקרא ומשנה, הלכות ואגדות, ש״ם ופוסקים וארבעה סוריה בכלל ובהרבה שו״ת חדשים עם ישנים. והיה צח לשון בדבור ובמכתב, כאשר נראה מחבור! ס׳ שרת הנדפס, (והניח עוד תכריך כתבים בערבוביאגדולה, כי היו מונחים ביד זרים שנים רנות, כי נמסרו בידכמהור״ר אפריםע״הת״י להביאםאלי, ונפטרבליסא, ונשארו שם בידי אנשים אשר לא ידעתי, ואחר החקירה והפצרה נשתלחו לידי בערבוברב, ולא אוכל לדעת מה נפקד מהם.) - זממדותיו האלהיות הוא, שאפילו יהבו לי׳ כל חללי דעלמאלאהוומשניבדבוריה, ולא נשמע על פיו לעולם , דברי שחוק וליצנות, ובכל זאת דיבר עם כל אדס בסבר בניס יפות, והיה אהוב וחביב לכל מכיריו ויודעיו, אשר יאו כי רוח קדושה וטהרה בקרבו, מיעוט שיחה, מיעוע תענוג, מיעוטשינה, מלא רוח חכמה ויראה מוסל וענוה, לכן היו מוסרים נפשם עליו אוהביו ותלמידיו ’, והיו דואגים עליו וממציאים לו פרנסה בכבוד, באופן שלא הי׳ מוכרח לעזוב מדת חסידת!, שהחזיק בה מנעוריו שלא לקבל מתנה, ולא נהנה מסעודות רשות, ולא יכלו להעבירו äföte.