Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) חשון תקע · p. [Seite 23]

1׳ נח t שם, רק נאשר אפשר לעשות ממנו, אם נרגילה, ונחנכהו לפי צורך המדינה. וזה דרן ממשלת המדינה בעתים קדומים ורחוקים, בחכמה ומלאכה כוננו סדי הארן, לפי החקיס אשר חקקו להם חכמיה הגדולים. ואתם, אדונים! אתם קראתם לשנות מאה הזקנות והנהדרות האלה, להביאן ולחדשן נימינו לעינינו דבר אשר לא האמננו לולא ראינוהו. נמהר חץ למנודה מהרתם בחכמה ובאומץ ידים לעשות מעשים גחלים ונוראים ההם, לתת בזרוע שלפת המדינה כף חכמה ומאזני צדקה, שמתם אור לממשלת הארץ, ומשפע לרגליה. וחיש תבוא העת, בה תחזינה עינינו, מה יולד מחוש המשולש הזה, חכמה וצדק וממה עוז התואמים יחד, בה נראה התועלת היוצאת ממנם להיפבדרכי בניאדם, עד גס הנרפיםי?שח לדברים היותר גדולים. ההכנעה והשפלות אשר היתה ליהודים, עשקה ממנס כל תאוה וחפץ למלאכת חושב. לרן העבדים, כי ישאו עול המאסר, להיות אובדים ונואשים מכל; אמנם הפלא ופלא הוא, שבכל צרותס ובזיונס נשאר ליהודים שכל זן. וכדי הס שיוסר ממנם עבותות העבדות, בהיות שאף בכבלי מאסרם רחש לבס התאוה הצחה להיות נקראים בני אדם ותושבים. הלא היינו עבדים גם אנחנו, אך בהבדל מעצו, שעלנוהוקל אפס זעיר מעלס ף הלא עוד מעט והיינו 1"יכולנו נרפי מלאכה" יי Tובלתי מוכשרים לעבודה כמוהם. כי הכל היה הולך הלוך ורע, הכלנתקלקל, כי כן מקרה כל מדינה, אשר שם צאנח־ס הצעירים החת?בלי הגחלים, אשי הגחלים בלכדו ברשת הסכלות והמעות