Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) חשון תקע · p. [Seite 22]

■נ נד t *הנבראה לשוב ולצמיחת קין ארצנו, העד תעיד למי פי קנאת לאומימהלבישה גס את רוחס, וכי הצלחתנו תצליח גס המה.— ואיככה תוכלו לראות, כי ברן יחד כל בכי לאומינו, ובין ברכות אחינו הבאות אליכס מקצה גבול ארצמ עד קציה, ישארו אן בני אבות הקדומים האלה לבדם אומללים ועצבים, וימי שמחת י• צרפת יהיו להם ימי תוגה ואנחה? ראו! פה עומדים לפניכם היום בני אדם תמימים ונקיים, המתפללים לכס ומבקשים למות גס המה מפרי גודל רוח עם הצרפתים המוצלחים, ומפרי עוז זרועם(ידם החזקה.; שמעו נא כי יאמרו לכס. תנו לנו■חיים! תנ4לנו יותר מחיים"-י־־- כבדונוכבני אדם, ונשבע גס אנחנו מנועם חפשית הארץ, וממתק פדיונה! ידעתי גס ידעתי היעב, כי רבים! מצעירי דעת * וקצרי מזמות> יענו ויאמרו כמתנבאים: שבכל זה ישארו היהודים בקלקולס. אמנם מי זה בן דעת צלולה יאמין באפשרותהדבר, שהיהודים ימאנו לעולם להתחבר בחברת האזרחים בארץ; הלא לכבוד עצמו ירחק כל איש מכס לחשוב מחשבה כזאת. ~ לו יהי׳ אמת נכון הדבר " שכל היהודים לא יועילו ולא יצליחו לקמץ המדינה (ונאמת מחשבת פגול היא, , «או המתנגדים לקול הטבע והצדק בחזקה, יוכלו לחשוב אתזאת), הנאוה להניא לפני קהל מחוקקים דברי דנה כאלה? הנה לא לתקן איזה צרכי בית, לא לשפוט ■ ריב ומדון בץ שני אנשים, אתם נאספתס פה, אדוניס! אן לברוא עם הדש וארץ חדשה נקחא נקראתס, לחוק חקים טובים וישרים, לכונן ולתקן את המדינה .חשביה. אם כן אין לנם לשפוט את אדם באשר הוא C5