Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אב תקסט · p. [Seite 21]

\ [ שיה ] לכן מור מן השם ערן / הפעל / על כל תנועה דומת לפעולה אשר הזכרתי t ועל כן אמר איוב: /,העורקים ציה" על הרועים אשר יריעו על הצאן כעל מב ויגרשם בתמעוחיהם מן מקום גנוה אל מקומות נמוכים וציה ויניעם הנה והנה כלי סלר נסן / נעת אשר נחלים יעריצו לשכון חורי עצר וכיפים / כי רעה רנה היא לצאן / והרועה העושה זאת ישחית דרכו ויהרוג רוב הצאן עיין בתוספת כאור כמאסף דף קנ*א / ופה קנן איוב על חליו המר וקשה ואמר : ערקי לא ישמון * (יח) מחנרתו: ברג כת יתחפש לנושי / לנושי יאזרני כפי כתוגתי ♦ 3רב כח יתחפש לבושי : יען כי ערקי לא ישככון / לכן לא אחליף כגדי כי אס כיגיעה רבה וכרב כת כפי כתונתי י8זרני : יען כי עצמו נקר מעלי / על כן כל הנוגע בבשרי יכאיבני ננתונתי יאזרני דאסרד כפיו הצר וחד וכף הדמיון כמקום הזה צנף הדמיון נפסוק 5 ואהבת לרעך כמון אשר רצונו לאמור : אהוב את רעך בברור כאשד תאהב אותך («to תפצה היא לאל י הורני (שרשו ירה) ״ לחומר ואתמשל כעפר ו»פר : השלימי בכחך לחמר למען היות אהיה כמוהו / וענינו: הרגני נא * (כ) כאשר עמד בתפלה וה׳ צא שעה צו אמר : אשוע אלין ולא תענני זכו׳ " (כב) רצונו לאמור הגנהתני מעצה מענה ואחרי כן השפלתני מעה מעה " ודע כי מפסוק ך׳ עד כ״ג הוא מאמר מוסגר / ועתה שב על דבריו ונתן עעס מדוע מאס בחיים ונחר כמוס ״ (כג) מחברתו פי ידעתי מות I תשימי / רדפתי נית מועד לכל חי י כי ידעתי מות! ידעתי אתה מות תשיב גופי לעפר ורוחי לאצהי צבאות ♦ איוב כחש נתחית הגוף / אכל לא כחש בהשארת הנפש / כי פעמים רכים אמר שידבר ויוכיח אחרי מותו עם ה׳ * ובית מועד לכל חי / בית מועד הוא השאול אשר כל חי נועלים שס . רצונו לאמור אכיר את השאול אשר היא בית מועד ושמחה לכל חי ומחברת הפסוק כז: כי ידעתי מות I תשימי / וידעתי נית מועד לכל חי *;כר) »ך / אמת j נמו