Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אב תקסט · p. [Seite 22]

[ עזבו £ נמו אך עצמי ונשרי (עיין רד*ק מלין אך) / עי סרבן : ביד :'שכר שוע לדעת רד״ק הוראתו פה נמו תשועה (עיין שרש עזיה) / ור׳ יונה ור, יהודה המדקדקים הניאו תשועה נפסוק הנותן השועה למלך כשרש שוע / ולדעתי עדנס עדן אחד בכל מקום < הנחה הראשונה מן שוע ותשועה היקה הטוב אשר ינקש אדס נתפלה ונעתקו על הסוכה 1 *ן לייא בעי ישלח ירו: לא באבדון אמתי ישלח המות את ילן ♦ «ם בפיה להן שוע דל אס נשנר הזה הפרד הנפש מן הגוף 1 הגוף ילך למנוחה והנפש ישיג לאלהיס / ואמר להן כמקוס להס נעו הלהן תשברנה! לקץ הימין i ורניס נמוהס לתוקף הלשון (פמרערמינג ער ונ4 ’ דיא 5ל«ו4ענדע 5ער1ע געחערן לו דען ועלבטט4טפרענן מי ובס) 1$ מ^עט המט דימ טרעקענלייט סערענדערט / וזית מיין ווינדטטמט פרטייכטע דמ ^יין צונזעח! / מוני 4ויי| 4מנלעמ 14יק עמ^טע מיהק / ווימ מיין וועלקצען נמך 16 מק tvs ועלבמט 5ערענ4ט / ער4יטט דך יעלט ^יינע .rta ♦ ימ^ועךטלי4ע! מיהר המבט 4ויךמין מייערער 4וומלט: דימ •איוב b (טס ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישועתי; (טז> ועתה עלי השתנך נפשי יאחזוני •ימי עני לילה