Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) תמוז תקסט · p. [Seite 32]

[ רצו ) מאצילי הנערים / ונאחזים במצודות המסיתים והמדיחים / אשר יצפנו להם הרעים וחטאים / כד נליעל / כניס לא אמון כס / אשר כנר נשחת לגם כאין חקוה " ומחטאה לחטאה יסחבו אותם עד ירכתי השאול / אז ינועו ויחוגו כשכור הנערים הנבערים מדעת / וכצכור נפח נלכדו / ינשלו ויפלו ולא יוסיפו קום / ואין מרפא לשכרם ♦ על כן ידוע תדעו / אתם משכילי מס! מורי ומתנני ילדים הרכים והעמיס! ני הדרך היותר טוב להציל לכות הנערים משתיהותם / הוא / להראות להם תוענת הפשע ושקוץ החטאים / על צד היותר אפשר לנו לכן לנו נא וכליה אהם אל אהלי הרשעים החטאים מפשוחס / ועין כעין נראה להס אחרית עושי רשעה! למען תפקחנה עיני הסנליס”: ־/ וסר המסוה מעל פניהם / יראו בעיניהם ישפטו וייראו ♦ — ראה פה איש רך ימים / נעדר כח כאיש שינה t מות עצמותיו יאבד / יחלוף יעמר כצל / וכלא כלח לקדד הוכן * י־־‘ הבט שמה וראה נער חוטא / אשר גס אור עיניו אין אתו / עזב לאחרים חילו / ושנותיו נתן לאכזרי / עתה הוא נוהם באחריתו / ככלות שיח וכשרו / ואין מרפא * חי למשחית דרנו! הוי למאבד נח נעוריו! זאת אחרית רשע / ,זה שקוץ מעשי החטאים ׳• — ועתה נשים נא כאלה ־'על לב הנער / הרך והצעיר / אשר לנו לא נשחת עול / ואשר עוד קוקל מ אהבה לטוב וכל חפצו כו / למע^ חגעל נפשו בפשעים ובאחריתם כי מרה שמעו נא כנים אצילים ". מה אמש ני יעוז פניו ללחום נגד הטבע? ובן אדס ני יפזר ויאבד כחותיו הפנימיס והחצוניס / אשר חלק לו אלהיו על הארץ / לאשרו ולהצלחתו? נחנו נא ודעו / אס אך שנים לא נביחת יזנה אלם בכחותיו בלי לעת / הלא ימעטו שארו ובריאתו וילכו לכליון תרוץ / עד ידבק עורו בעצמותיו / והיה כפגר מונס / וכל רואיו ישומו וישרקו / ומעיהס יהמיון עליו י אז תקוע נפשו בחייו / ויקלל יומו / ויום מסיתיו ומדיחיו / וגקמהון לבבו