Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אייר תקסט · p. [Seite 30]

נ רלח £ אהה! מדוע גורל הצדיקים עוני / חבל חכמים דאגה וינון J — הצדיק הזה היה יודע מאוד גודל ערכו ויקר תפארתו / לכן נסתהו כלימה ולא יכול לגלות מחסורו לגד אלס / או להוריד ננודו לאחוז באחת מעגודות הפחותות למלאות נפשו כי ירעב " גס כת ומקוס לא היה לו להיות פועל עובד / כי כל עצמו מר הורגל לשנת באהל חכמה ותורה / לדרוש ולחקור " ובכל צרותיו ומרודו לא התלונן על פגעו ומקרהו / רק נעת בכל עוז על אלהיו / אשר נו ובתורתו האמין בכל קירות לבנו מחסורו ותמרורו לא נגלה לעין איש / ני אך כסתי העלים את צרותיו t ומי יודע אס אחת לשבוע הי מאנליס מבושלים בביתו? אכן הבגדים הכתמת והצעיפים אשד עליו ומל אשתו ועל בדו ובנותיו בלכתם לרחוב העיר # נלו אמר כמד / ועזהר מלבושיהם נתאר פניהם׳ אך בפעס הזאת מהר שלח לו אלהים ישע ועורה / ני נתן בלב נדיכיס רניס / אומי חורה חכמה ומוסר t ויבקשו את פד המליץ הנכבד ז״ל לקרוא לפניהם מעל ספר תורת משה שתים ושלש פעמים בשבוע מקרא מפורש מפיו ושום שכל / מלוה אליהם כל בחורי חמל ונעעי שעשועים ♦ וגזה החזיקו אותו ואת בני ביתו בכבוד / ני התעשת להם רעש כרצונם / וירוח לו אז אמר להוציא לאור מדרש מלים בלשוננו הקדושה / והוא באור שרשי הלשון וגלריהס / יסודותיהם תוצאותיהם ומוכניהס ראשונים שדים ושלישים אמנס מאשר המלאכה רבה וכבדה / והזמן והכסף הנצרך לה עצום מאל מאד / על כן שב ממחשכתו / ולא יזם בה עוד / כלתי התאמץ במועדו / לקרוא ולפרש כתובי התורה באזני הנאספים אליו ♦ והנה כאשר החל המנוח הנכבד ז״ל לבאר את המקרא ומליצותיה על פי חקי השכל / ויהי העם נדון / כלס העידו והדרו / שנפשו נפש חוקרת ונשגבה מאל / גס את אחותו המליצה תואמים יוצל אכן התלוננו ורבו עליו בדברים